קפה וניס

"ההליכה מהבית ברמת-חן דרך הגבעה הלבנה ועד למתחם שביט, רק בשביל מילקשייק וניל סמיך-סמיך..." דן תורן חוזר למחוזות הנוסטלגיה בקפה וניס שבמתחם שביט, גבעתיים

יש משהו קסום בחיבור בין אוכל לנוסטלגיה, כאילו שניהם מפעילים את אותו החלק במוח שגורם לנו לחייך. השבוע הגעתי לבית הקפה וניס (מתחם שביט בגבעתיים) ונזכרתי כמה היה טעים ונעים לשבת שם עוד כשהייתי בן 14, לפני חצי חיים בערך.

מתחם שביט בגבעתיים הוא אתר נוסטלגי כשלעצמו ובו פיסות היסטוריה של העיר גבעתיים - מאולפני שביט ההיסטוריים שבהם צולמו תוכניות טלוויזיה ישנות ואהובות, ועד בית המרקחת של שאול שפינוזה שבו אפשר עדיין למצוא משקל גדול שמבקש שקל בעבור השימוש, טלפון ציבורי המופעל באסימונים ואצטבת עץ גדולה ועליה מיני בקבוקי זכוכית עם תוויות נייר הנושאות שמות תרופות בלטינית כתובה ביד ובעט נובע.

אבל לא בשביל כל אלו הגענו למתחם אלא לקפה וניס הוותיק (למעלה מ-15 שנים במתכונתו הנוכחית), כדי לטעום ממאכליו של השף טיבריוס, המנצח על הכלים במטבח ביד רמה, ובדרך ליהנות מהאווירה הביתית השורה במקום. פגשנו את רן הבעלים שסיפר: "אשתי ואני נפגשנו כאן כשותפים עסקיים ואיך שהוא יצא שהעברנו את השותפות גם לבית". בתיאורים ציוריים הוא החזיר אותי למקום נעים ורווי זיכרונות ילדות, ההליכה מהבית ברמת-חן דרך הגבעה הלבנה ועד למתחם שביט, רק בשביל מילקשייק וניל סמיך-סמיך.

הפעם ויתרנו על המילקשייק, ורן בחר בעבורנו שלוש מנות מנצחות מהתפריט: פילה סלמון על פירה מעוטר בציר דגים ועגבניות שרי צלויות, נתחי פרגית ברוטב פלפלים ריחני ופרוסות תפוחי אדמה אפויות וגם קדירת דג אמנון ברוטב עגבניות, שום ועשבי תיבול עם צנימים טריים. האוכל מוצג באופן מרשים ומעורר תיאבון, הריחות העולים ממנו מבטיחים טעמים טובים.

אז מה הוא וניס? וניס היא משפחה גדולה שמשרתת קהל רחב והטרוגני של מבקרים, קבועים ומזדמנים כאחד, באווירה נעימה, עם שירות איכותי, אישי ומסור ואוכל טעים. ועוד בווניס: שלל אטרקציות לא-שגרתיות. הרכב חמישיית נגני ג'אז שעושה נעים באוזניים בימי שישי, ובימת קריוקי הפתוחה לקהל הרחב בערבי חמישי. ואם תהיו נחמדים, אולי רן יסכים לשיר לכם באיטלקית שוטפת עם טיבריוס, השף החייכן.