"ואולי זאת המחמאה האולטימטיבית למסעדות של מתחמי ההיי-טק: כשהקהל שסועד את ארוחות הצהריים המסובסדות חוזר בערב עם החברים או המשפחה למקצה נוסף..." אדם בר מבקר בשעת ערב קלילה במסעדת רונימוטי, רמת החי"ל, תל אביב
על רונימוטי שמעתי לראשונה כשזו עוד הייתה מעדנייה שמכרה מעדנים איטלקיים ברחבה של מגדלי זיו ברמת החי"ל. אלא שלמרות החיבה העזה שיש לי למעדני איטליה, לא הזדמנתי לי למקום בעידן זה. מאז היא הספיקה להפוך לטרטוריה מצליחה, שמאכילה קהל מתוחכם ותובעני בצהריים, ואת אותו הקהל (שוב) בערב. ואולי זאת המחמאה האולטימטיבית למסעדות של מתחמי ההיי-טק: כשהקהל שסועד את ארוחות הצהריים המסובסדות חוזר בערב עם החברים או המשפחה למקצה נוסף.
רוב האקשן ברונימוטי מתרחש בשולחנות המפוזרים בחוץ, ברחבה הגדולה של מגדלי זיו, והקיץ שמרחם עלינו השנה (בינתיים) מאפשר אפילו ליהנות מאוויר קיצי נעים. העיון בתפריט מאשר שבחרנו בחירה נכונה לבילוי ערב קיץ קליל: תפריט טרטוריה קלאסי, עם דגש חזק על המנות הראשונות (Primi) ומנות הפסטה, ומבחר מצומצם אך איכותי של מנות בשר, דגים ופירות-ים. תפריט שמרמז לך שתוכל ליהנות כאן מארוחת ערב טובה ולהמשיך להופעה בזאפה הסמוך, בלי שהכובד שלה ימנע ממך לקפץ בהתלהבות, או ירדים אותך חו"ח מול האמן המופיע.
אז הקדשנו את כובד הראש הראוי לבחירת המנות הראשונות, ופתחנו במלפטי - קציצות תרד עם פלפל קלוי, בצל מאודה וגבינות ברוטב רוזה. תשכחו מסיוטי התרד של ילדותכם העשוקה – הקציצות רכות ומנחמות כמו שקציצות מכל זן ומין צריכות להיות. הפלפל הקלוי, הגבינה והרוטב מפלרטטים עם התרד כך שהוא לא משתלט, אבל גם לא גונבים לו את כל ההצגה.
ריזוטו כבדי עוף בציר בקר, חמאה, ערמונים ושבבי פרמזן, היה מנה עשירה כפי שריזוטו צריך להיות. זוהי מנת טרטוריה קלאסית. ואם הכבדים, ציר הבקר, החמאה והפרמזן נשמעים לכם צירוף מכביד – זכרו שמדובר במנה ראשונה, בגודל שפוי.
אבל גולת הכותרת של המנות הראשונות הייתה מנה מפתיעה של "קרפצ'יו זוקיני". תודו שזו לא נשמעת כמו הבחירה האינסטינקטיבית שלכם בתפריט מנות ראשונות משופע בקרפצ'יו, פרושוטו, מולים וכגון אלו – אבל אם תקשיבו למלצרית החיננית ברונימוטי ולא רק לאינסטינקטים הקרניבורים שלכם, תגלו מנה מרעננת, מפתיעה, וטעימה להפליא. מסתבר שלרונימוטי יש חלקה בכפר הירוק שבה הם מגדלים ירקות אורגנים, ושחלק גדול מהירקות ועשבי התיבול שבמסעדה מגיעים ממנה. הזוקיני האורגני שהפך לקרפצ'יו התגלה כזוקיני צהוב(!), מתקתק, שלא דומה כמעט בכלום לזוקיני שאתם מכירים מהמדפים שבמרכול. הפרוסות עוטרו בשמן זית, גרידת לימון, שבבי שקדים, עירית, בזיליקום ושבבי גבינת תום, והתוצאה – מסעירה, לא פחות!
את המנות הראשונות ליווינו בבקבוק מורלינו דה סקאנסנו, בלנד של ענבי סנג'ובזה ומרלו שהנעים לנו את המנות אפילו יותר. תפריט היין של רונימוטי קטן ומהודק – כעשרים יינות, חציים ישראלים וחציים איטלקיים, מגוונים מבחינת זנים ומחירים, עם העדפה ליקבי בוטיק.
לעיקריות בחרנו בלברק על הגריל, שהגיע עם עלי סלק וכרישה ברוטב חמאה – שילוב מענג. מנגד הפציעה מנה של פפרדלה קון קרנה (הווריאציה הרונימוטית לפפרדלה ראגו) - תבשיל בקר בבישול ארוך, עם פטרוזיליה, שום ויין לבן. הבישול הארוך ביין, בשילוב ציר בקר וירקות, נתן למנה טעם עמוק ונפלא.
קינחנו בשני קינוחים איטלקיים קלאסיים ונפלאים: פנה קוטה מנוקדת בנקודות מקל וניל ופולי קפה לקישוט, וטירמיסו מעלפת, שהוציאו מגרוננו את קריאת הקרב "פורצה איטליה!"
