''הקטנה ואני הזמנו ארוחת בוקר. שקשוקה בשביל אמא, ארוחת בוקר של חביתה בלי כלום בשבילה. מיץ תפוזים סחוט טרי לקטנה, קפה לאמא. הקטנה קרנה, זרחה''. מיקה פורז ובתה חתמו טיול אופניים במטילדה, בית קפה ומאפה
''הטחינה, סמיכה ומתקתקה מעט, הייתה מאוזנת בול, לא חמוצה או מלוחה מדי, והתיבול בעשבים טריים, אולי הייתה זו הכוסברה מלכת העשבים, השאיר טעם של עוד...'' מיקה פורז נהנתה מנשנוש טעים ובריא במזה, בית קפה חינני וצמחוני
''עוד טעמנו שרימפס במרטיני. אולי תחשבו אותי לפרובינציאלית, אבל בסופו של יום, לטעמי, מבין פירות הים המקובלים במקומותינו, השרימפס לוקח כל תחרות בידיים קשורות. הפעם הזו לא הייתה יוצאת דופן, הנ''ל שייטו בברכת חמאה ומרטיני, וניחוח תפוז ריחף מעל פני תהום. מעולה''. מיקה פורז מצאה את פסטה מיאה שברחוב יהודה הלוי, המתמחה בפסטות עם פירות ים, כמסעדה המושלמת לפתיחת מושב הסתיו
מחפשים מתנה לחג? מה עם ספר בישול?!. מתנה שכל בשלן ובשלנית ישמחו לקבל ועוד יותר מהם, מי שנכשלים אפילו בטיגון חביתה (ועוד יותר מהם, בני ביתם המורעבים). ארבעה ספרי בישול שונים ומתכונים
מי הגאון של שושי שטיינוביץ, הכוהנת של בישול הגורמה מוקפד הקלוריות? קראו ותגלו ויש גם מתכון למאפה שכבות בשר וחצילים קלויים, עם כל הטיפים שיחסכו לכם קלוריות יקרות בלי לקלקל את הטעם
המיזוג של בשר ואוכל ים נחשב בעבר לעברה חמורה על כללי הבישול העילי, אבל מניסיוננו האישי אם מיזוג כמונו, שבעבר נתפס על ידי חוגים שונים במשפחותינו כקטסטרופאלי, התגלה כהצלחה ואף חוגג עשור שלישי להיווסדו, כדאי לשמור על ראש פתוח. במילים אחרות, היה נפלא. הרוטב עשיר, הבשר מצוין ופירות הים טעימים. סיימנו את המנה סחוטים מאושר
למנה ראשונה הוגשו פטריות מוקפצות על טריזי פוקאצ'ה ופסטו. הפוקצ'ה נקלתה קלות על הפלנצ'ה, הפטריות תובלו בעשבי תיבול יבשים והמנה היתה עצומה. עם הזמן הבנו שזו הנורמה בפפרדלה, המנות עצומות. שתי נערות בטרנינג שישבו לידינו, התחלקו במנת פסטה אחת. אין חכם כבעל ניסיון
לא רק המולים היו הכי טעמים, הכי עסיסיים, הכי טריים והכי מצוינים שאכלתי אי פעם, גם כל מי שגר איתם בסיר או הוגש לידם היה ממשפחת ה''הכי''. חלב הקוקוס מאיכות מצוינת, ללא רמז לטעם מתכת קופסתי, הארטישוק הירושלמי מבושל בדיוק במידה והמיונז, שהוגש לצד טוגני תפוחי אדמה פריכים ודקיקים, הכי איכותי שאפשר. ניחוח בשומת החרדל שלו עדיין מהדהד באפי בעת כתיבת שורות אלה
בסופו של ערב במסעדת אל באריו חזרה מיקה פורז הביתה עם תחושת חמימות ונעימות לא מוכרת. ''אם במקום השף אלון גונן המגיש במסעדה מנות מעשה ידיו במו ידיו, הייתה מופיעה מהמטבח מאמא ספרדייה עבת מותניים בסינר, לא הייתי נופלת מהכסא'', היא מתוודה ומסכמת בלי להסס ב''אולה אל באריו!''
הקטנה בחרה בפיצה מתוך תפריט הילדים החמוד שהוא בעצם חוברת ציורים שכריכתה משמשת כתפריט. היא אמנם קצת התקשתה להיפרד מאתי, מפעילת הילדים, אבל התרצתה לעשר דקות של פיצה ואז שוב נעלמה
הספריבס הוגשו עם פירה תפוחי אדמה ורוטב שזיפים, סויה וגינג'יר. המנה המושפעת מן המטבח האסיאתי, היתה יפה כציור יפני. את התיבול התאילנדי של קציצות הטלה נאמץ גם במטבחנו הביתי. נגיעה של עשב לימון שדרגה אותן באופן מקסים. הקציצות שכשכו ברוטב חומוס ועגבניות שהיה טעים אך למרבה הצער חרג מקצה גבול הקיבולת של אדם קטן כמוני
מנגד הוזמנה מנת טונה אדומה צרובה. קוביית דג מפולפלת בפלפל שחור וצרובה קלות הונחה על מצע פטריות פורטובלו, צנוברים ועגבניות מיובשות. כשהטונה טרייה אין מקום לפספוסים, זו מנת בינגו. ''אני אוהבת את המקום הזה'', אמרה דינה ונשענה לאחור כשמבט מפויס על פניה הצופים אל הגן
המסעדה הקטנה שוכנת בבית מושבה ברחוב הביל''ויים, הרחוב הוותיק בגדרה. ניחוח של פעם בסגנון זיכרון יעקב תוקף את הבאים אליו. עצי פיקוס אדירים מצילים על הבית הקטן וגינונת זעירה מסבירה פנים לנכנסים.
ראשונה הגיעה מנת חציל ובשר. על חצי חציל קלוי נערמה בנדיבות תלולית בשר טחון עסיסי מתובלת בעדינות ובשכל. ניחוח של קינמון, חציל ובשר כבש התמזגו להפליא.
אני לא יודעת מה אומרת לכם המילה ספא, אבל בשבילי ספא זה לבן מבהיק, חלוקים ואנפילאות צחורים, ניחוח בריאות סטרילית, ובמילים פשוטות, ההפך הגמור מהחלל האדמוני של שמים בארץ. במחשבה נוספת, אם אתם שואלים אותי, שמים בארץ הוא בכלל לא ספא, הוא וריאציה לרחם.
מאז הכרנו את לה סנטרל, בכל פעם שחושקת נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה אנו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.
יקבי הבוטיק שהנצו כאן בעשור האחרון, הולכים ומתרבים.ואנחנו הצרכנים משתכללים, לומדים, מתבסמים ונהנים. אחד המובלים את הטרנד הוא יקב צרעה
באחד האמשים, ישבתי בקפה עם שתי חברות, ביקשנו שלושתנו הפוך קטן בלי קצף....
פשוט אחרי הנסיון שהיה לי, נדרתי נדר להביא לכל יולדת שאני אוהבת, אוכל לימים הראשונים בבית....
האם אתם נותנים לילדיכם ארוחה אחת משותפת ביום? חשבתם פעם כמה כח ובטחון, מקבלים הילדים מטקס קבוע, ואוכל של בית?