בלזק שלי

     הספריבס הוגשו עם פירה תפוחי אדמה ורוטב שזיפים, סויה וגינג'יר. המנה המושפעת מן המטבח האסיאתי, היתה יפה כציור יפני. את התיבול התאילנדי של קציצות הטלה נאמץ גם במטבחנו הביתי. נגיעה של עשב לימון שדרגה אותן באופן מקסים. הקציצות שכשכו ברוטב חומוס ועגבניות שהיה טעים אך למרבה הצער חרג מקצה גבול הקיבולת של אדם קטן כמוני

אחוד לכם חידה. מה אומרת לכם המילה אשדוד? ובכן היא בטח מעלה בדעתכם נמל, חולות, מחלף, ומה עוד? פלישתים? דיונה גדולה?
אשדוד היא מקום שעוברים בו בדרך משם לכאן. אם אין לכם דודים שגרים בה קרוב לוודאי שלא תגיעו אליה לעולם, בטח שלא לצרכים תרבותיים, על אחת כמה וכמה לא לבילויים קולינאריים. למה צריך לצאת מגוש דן בשביל לאכול? השבוע הבנתי למה, בגלל בלזק.

הכל התחיל בזוג חברים דרומיים שביקשו, הפעם, להיפגש באמצע הדרך. סליחה על הסנוביות אבל זו בעיה, לא? מה כבר יש באמצע הדרך בין תל אביב לאופקים? קבענו באשדוד. חמושים ברחמים עצמיים ובאטלס הזהב יצאנו לדרכינו.

המרכז המסחרי הפצפון בשכונת חברת חשמל במרכז העיר אשדוד הלם את חרדותינו, ההפך מכל מה שמדמיינים כשחושבים על מסעדה מפנקת. ובכל זאת, מחלונות המסעדה נהר אור חמים ורך וניחוחות מעוררי ציפייה התערבלו בריח רוח ים.

המעבר מהחוץ הארצישראלי האפרורי של עיירה פרובינציאלית אל התוך החמים והעוטף, עושה לבלזק טוב. מיד בהיסגר הדלת מאחורינו, התמלא הגוף בנינוחות רוגעת, חמימות שלא הרגשתי מזמן בנפת תל אביב- הרצליה פיתוח. ידיעה אינטואיטיבית שהגענו למקום הנכון.

היות וכך, התמסרנו עד הסוף והלכנו על ארוחת טעימות. אם כבר להתערסל בחמימות המקום, מוטב לעשות זאת בהתמסרות מלאה לשף.

לפתיחה הגיעו לחמניות זעירות סלט חצילים קלויים וחמאה. אם אתם חובבים מנות אחרונות, דלגו על הלחם.
ראשונה הגיעה קדרת שרימפס ברוטב ציידים סמיך. ערמונים ופטריות הפכו את המנה לחורפית במלוא מובן המילה ותואמת באופן מושלם את רוח הפרצים שנשבה בחוץ. הערמונים הנימוחים, הפטריות הבשרניות והחסילונים העסיסיים, השתלבו להפליא לכדי מנה כפרית ומורכבת כאחד. כמנה שנייה הגיע מאפה גבינה מעושנת וחזה אווז. הטארט הונח על סלט עלים שתובל בעדינות רבה, הויניגרט העדין הסתדר מצוין עם העלים ועם טעמי הגבינה המעושנים ולא התנגש בהם כמקובל במקומותינו. היה טעים.

הראשונה השלישית היתה מנת כבדים בדלעת ומייפל. כבד הוא לא המחלקה שלי אבל דלעת כן. כשדלעת, ובעיקר דלעת ישראלית מפוצצת במים, עשויה כמו שצריך, מדובר במעדן. בבלזק יודעים לטפל בירק המקסים הזה בתבונה. הדלעת, נשארה מוצקה אחרי הבישול, ומלאה בטעם.

ונעבור לעיקריות. מחבת ישנה וחפה מדאווין ובתוכה פילה דניס ברוטב יוגורט חמצמץ ולימונים כבושים, היוותה ניגוד מפתיע למנות החורפיות הקודמות, עם קלילות, חמיצות ורעננות מגירי ריר. התלקקנו. (זהירות עם הלחם, זהירות עם הלחם). הדג בשיטת steam and fry, הונח מעל הרוטב, בשרו עסיסי ועורו פריך כנדרש. חגיגת טעמים שיכולה להמשיך גם אל תפריט הקיץ.

מיד אחריה הכו הרוח והברקים שוב עם שתי מנות בשריות, ספריבס וקציצות טלה ברוטב. הספריבס הוגשו עם פירה תפוחי אדמה ורוטב שזיפים, סויה וגינג'יר. המנה, המושפעת מן המטבח האסיאתי, הייתה גם יפה כציור יפני.

התיבול התאילנדי של קציצות הטלה הוא רעיון שנאמץ גם במטבחנו הביתי. נגיעה של עשב לימון שדרגה אותן באופן מקסים. הקציצות שכשכו ברוטב חומוס ועגבניות שהיה טעים אך למרבה הצער חרג מקצה גבול הקיבולת של אדם קטן כמוני.

ברקע התנהל דיון מלומד בעניין המנות האחרונות, שהסתכם בסופו של דבר בהכרעה לטובת מנה אחרונה אחת. קרם נוטלה על בסיס ביסקוויט ורוטב תות ופסיפלורה. חיבור מושלם בין מתוק וחמצמץ, אם כי אישית הייתי מעדיפה שוקולד בלגי. שילמנו בהנאה מרובה 350 ₪ לזוג כולל יין ועכשיו אנחנו מחפשים תרוץ חדש לאכול בבלזק, אולי נקבע עם הדודים מאשקלון.

בלזק
האשל 11, אשדוד
טלפון: 08-8536336