חברתי ואני התשייבנו בשבת בבוקר לשיחה נעימה.
הזמנו לכל אחת סנדביץ' נלסון אבוקדו. הגיע משהו בגודל בול-דואר עם פחות מחצי ביצה קשה, שני עלי תרד - ובלי אבוקדו. אני החזרתי את שלי וביקשתי סנדביץ' גבינת עזים. הגיעה לחמניה ובה פרוסה דקיקה עד שקופה של גבינה עייפה ומיוזעת, לא לבנה כיאה לגבינת עזים טריה, שני עלים, ובלי ממרח הארטישוק שהובטח. ושוב החזרתי. הלכתי להסתכל בויטרינה וראיתי סנדביץ' סלט ביצים שנראה מזיע, נבול ובן שבוע. בסוף ביקשתי קרואסון, וזה שהגיע היה עשוי מגומי צמיגי. לא החזרתי כי לא נעים לטרטר את המלצרית פעם שלישית. לעסתי הרבה.
ההפוך שלי הגיע בספל שישב על תחתית מלוכלכת שנראתה כאילו הרימו אותה מהשלולית. בוץ - והרבה.
פעמיים חטפו לנו את האוכל לפני שסיימנו. פעם אחת המלצרית לקחה לי את הצלחת כשהיה עליה ביס קרואסון ובעודי לועסת, ופעם נוספת חטפו לחברתי את הדרינק כשבכוס היה עוד רבע. רק קריאות רמות חדרו את התודעה של המלצריות הממהרות. הבנתי שמנסים להעיף אותנו מהר כדי שהנהלת המקום תוכל לגזול את כספו של הלקוח הבא.
כוס קפה, סדנביץ' אבוקדו בול-דואר בלי אבוקדו, קרואסון מגומי ודרינק שברובו סודה - 100 שקל לפני טיפ.
אני לא אחזור כי את החזיר אני רוצה בתוך הצלחת ולא ליד הקופה הרושמת.
גועל נפש.
