בליסימו פרדסיה

"הטורטליני כאמור מוכן במקום בעבודת יד, והבצק שלו עירסל בעדינות את מלית הערמונים המתקתקה. רוטב השמנת לא היה כבד מדי ולא האפיל על יתר הטעמים, אלא עטף כמו ענן את כיסוני הטורטליני..." טל יונאי שרייר חשבה שכבר אי אפשר להפתיע אותה בכל הנוגע לאוכל איטלקי, אבל אז היא הגיעה לבליסימו בפרדסיה. נרשמה התאהבות ממבט ראשון

כל חובב אוכל מתחיל ידע להגיד לכם שבשנים האחרונות סצנת האוכל של אזור השרון היא אחת המעניינות והעשירות בארץ, עם שפע של מסעדות חדשות ומרעננות שרק מחכות לכם שתגלו אותן. אבל כמו פנינים אמיתיות, מרבית המסעדות חבויות בתוך מושבי וקיבוצי האזור, בינות לפרדסים ורחובות הולנדיים שקטים, שמורות כמו סוד בין תושבי האזור.

דוגמה נהדרת למסעדה כזו היא מסעדת בליסימו בפרדסיה, מסעדה איטלקית ששוכנת בליבו של מרכז מסחרי קטן, בין מספרה לקופת חולים, וכל כך קל לפספס אותה, אבל ממש כדאי שלא. בליסימו היא מסעדה קטנה עם לב גדול, כזאת שמשאירה בך תחושה חמימה גם אחרי שסיימת את הכפית האחרונה של הקינוח. הגענו אליה באחר צהריים של יום שלישי ומהרגע שנכנסנו ריחות עדינים של טאבון ועשבי תיבול עטפו אותנו והרגשנו כאילו אנחנו במסעדה קטנה בליבה של נאפולי. המסעדה עצמה מעוצבת בגוונים חמים של חום וירוק, עם שולחנות עץ רחבים ווילונות חצי אטומים שמאפשרים ניתוק מושלם מהחוץ מבלי להפוך את המקום לאפלולי.

נשנושי פתיחה

את הארוחה התחלנו דווקא עם שתי מנות שהן קצת פחות איטלקיות באופיין. סלט קוקטייל עגבניות שהוא בעצם סוג של פרשנות יצירתית לסלט קפרזה המוכר. עגבניות שרי טייגר, יחד עם עגבניות קונפי, בצל מקורמל, פסטו, רוטב שום עשיר ומוצרלה רעננה. סלט נהדר ומרענן, עם רוטב סמיך ועשיר בטעמים. עם הסלט נשנשנו גם טונה אדומה צרובה, שצופתה בזרעי כוסברה והוגשה יחד עם פסטו ארטישוק וסלט מעניין של עלים ירוקים ותפוחי עץ. הטונה עצמה הייתה טרייה וטעימה, והיא נצרבה במידה מדויקת, שחומה מבחוץ ואדמדמה נהדרת מבפנים. הציפוי של זרעי הכוסברה הוסיף לה עומק נוסף של טעמים וקראנצ'יות נהדרת. הפסטו ארטישוק היה נהדר, עם טעם מפתיע ועשיר, כזה שלא ניתן להפסיק לאכול.

איטלקית קטנה עם לב גדול

בליסימו היא מסעדה איטלקית של ממש, כזאת שעושה כבוד לפסטה ולפיצה, לקלצ'ונה וללזניה, אבל כזו שלוקחת את כל אותן מנות קלאסיות ומוסיפה להן את הלב והיצירתיות שלה. הפסטות הקצרות והממולאות הן עבודת יד, ואת הפיצות אופים בתוך טאבון מיוחד שהובא מאיטליה. התפריט בבליסימו עשיר ומגוון, ולא התאפקנו והזמנו שלוש מנות עיקריות.

התחלנו עם טורטליני ערמונים ברוטב שמנת, עירית ופרמזן. הטורטליני כאמור מוכן במקום בעבודת יד, והבצק שלו עירסל בעדינות את מלית הערמונים המתקתקה. רוטב השמנת לא היה כבד מדי ולא האפיל על יתר הטעמים, אלא עטף כמו ענן את כיסוני הטורטליני וזאת הייתה מנה נהדרת מחממת לב. ניצלנו את ימי החורף האחרונים ודגמנו גם את 'פסטה Jnverno' (חורפית), טליאטלה בעבודת יד בחמאת שום לימון עדינה עם זוקיני, בצל סגול, פרמזן, מעט צ'ילי, חלמון ביצה ורוטב עדין של פטרוזיליה ולימון (גרמולטה, למביני עיניין). גם הבצק של הטליאטלה, פסטה עבה וקצרה, היה נהדר. הרוטב העדין השתלב נהדר עם הירקות הרעננים ונגיעות הצ'ילי וחלמון הביצה נתנו למנה טוויסט מיוחד ומפתיע. יש הרבה מקומות שמגישים פסטה, מעט מגישים פסטה כזו מעולה.

בנוסף לשתי מנות הפסטה החלטנו שאי אפשר להיות במסעדה איטלקית מבלי לטעום פיצה, כך יצא שהזמנו גם את 'פיצה טרטופו' שקרצה לנו מאוד מהתפריט, ואכן לא אכזבה. זאת הייתה מנת הדגל של הארוחה. פיצה שהגדירה לנו מחדש את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על המאכל הזה. ללא רסק עגבניות, אבל עם קרם שמנת, מסקרפונה וכמהין, שמפיניון, פטריות יער, פרמזן, חלמון ופטרוזיליה. שמן הכמהין הורגש בבירור והוסיף למנה ארומה מיוחדת. גם כאן, על אף המרכיבים הכבדים לכאורה, התחושה הייתה קלילה ומלטפת. הפיצה כאמור נאפת בטאבון מיוחד שהובא למקום מאיטליה, ויחד עם חומרי גלם איכותיים ומינונים מדויקים זו היתה ללא ספק אחת הפיצות הטובות שאכלנו.

סיום מתוק וכפול

אי אפשר לסיים ארוחה איטלקית בלי להזמין טרמיסו לקינוח, ואנחנו אנשים שמכבדים מסורת. גם הטרמיסו של בליסימו מכבד את המסורת העשירה ממנה הוא מגיע, ויש בו את האיזון הנכון בין מתקתקות המסקרפונה לטעמי האספרסו, עוגיות ביסקוטי רכות ונגיעות של ליקר. היינו חייבות קינוח לקינוח, כך שדגמנו גם פאי תפוחים עם גלידת וניל ואגוזי לוז, וכבר מהביס הראשון שמחנו כל כך על ההחלטה הזאת. הבצק הפריך בבסיס היה נהדר וחמאתי בדיוק במידה, והשילוב של גלידת הוניל האיכותית עם התפוחים, האגוזים ונגיעות הקינמון היה נהדר. קינוח לכאורה פשוט, אבל כזה שעשוי בהרבה אהבה והבנה והיה תענוג רצוף.

סיימנו את הארוחה והזכרנו לעצמנו שאנחנו לא באמת באיטליה, אבל שבמרחק לא גדול מאיתנו יש מסעדה כל כך אותנטית ולבבית שיכולה בן רגע לגרום לנו שוב להרגיש כמו בנאפולי.