אוכל בסרי לנקה

עונת הטיולים בפתח וזו הזדמנות טובה לבחון את הטעמים המיוחדים (וגם החריפים) של המטבח הסרילנקי שבמזרח הרחוק. הדיאטנית הקלינית, ליאורה חוברה, ממליצה על מנות וטעמים שתוכלו לשלב לאורך כל שעות היום.

מאז ומתמיד אהבתי את אירופה, הנופים תמיד יהיו מדהימים, המקומיים (כמעט) תמיד ידעו לדבר אנגלית, והכי חשוב, האוכל תמיד יהיה טוב. המזרח הרחוק ללא ממש קרץ לי אבל הבת שלי ענבר, השתחררה מהצבא, עבדה קשה חצי שנה, והחליטה לצאת לטרוף את העולם. את כל העולם. ענבר שלי תכננה להקיף את העולם ב-365 יום. הבעיה היא, שעד שענבר תגיע לאירופה, או לכל מדינה מתוקנת אחרת, לי כבר תצא הנשמה. אז סתמתי את האף וסגרתי לנו חופשה חלומית בסרי-לנקה.

בהתחלה קצת נבהלתי מכמויות החריף והקארי שהם "דוחפים" בכל הזדמנות. אבל לאט לאט מצאתי את הקסם הייחודי הסרילנקי.

ארוחת הבוקר הסרילנקית מיוחדת מאוד. בין תבשילי הקארי והאורז שהם אוכלים בכל שעה של היום מצאתי שתי מנות מיוחדות: אפא ואינדיאפא. המטבח הסרי לנקי מושפע מאוד ממדינות דרום הודו כמו טמיל, נאדו וקרלה. שם יש מאכל שנקרא אפאם, סוג של לחוח תימני ספוגי עשוי מקמח אורז ודל. הסרי לנקים לקחו את אותו לחוח ושמו אותו על מחבת קעורה ובאופן עקרוני קצת שרפו את התחתית (אולי בפעם הראשונה זה קרה במקרה, אבל יצא קריספי וטעים אז זרמו עם זה עד היום) ושברו לתוך קערת הבצק הזאת ביצה. התוצאה - סוג של פנקייק קריספי קעור עם ביצת עין בפנים.

האינדיאפא או סטרינגס הופרז (אטריות הופרז) הן אטריות דקות דקות עשויות מאורז או מקמח מלא. מכינים אותן בצורה צפופה צפופה מעגלית ושטוחה. מאדים את האטריות ומגישים עם מגוון רטבים חריפים בצד.

נשנושי בוהריים: שוב בהשפעת הודו, הלחם הידוע ״רוטי״ שזה בעצם קמח אורז וקמח חיטה יחד אפוי בתנור ׳טנדורי׳ בצורת פיתה בדואית. הסרילנקים משתמשים בקמח שנקרא קוקוראין או בקמח רגיל ומערבבים אותו עם כמויות אדירות של קוקוס. את כל זה משטחים ומכינים על מחבת, על האש או בתנור טנדורי.

פירות פירות ושוב פירות - אקלים טרופי מביא איתו סוגים ומינים של פירות שיהפכו כל חובב פירות למאושר. שפע הפירות שתוכלו למצוא בסרי לנקה הינו רב מאוד. מפירות נפוצים כמו אננס, פפאיה, בננה וקוקוס ועד לפירות מוזרים כמו נלי (פרי ירוק ומוזר שמכינים ממנו מיץ בטעם חמוץ מתוק שקצת מזכיר את הסאוור ששמים לבחורות בקוקטיילים בעולם המערבי) וג׳ק פרוט (פרי עם קליפה קוצנית כשמבפנים הוא צהוב ויש לו טעם מתקתק כמו סוכרייה). כמו כן, תוכלו להנות מזנים שונים של פירות מוכרים כמו בננה אדומה, ענבים סגולים ואם יהיה לכם מזל תמצאו פסיפלורה שתטריף לכם את החושים. בכל מקום תוכלו למצוא מיצים טבעיים, וסלטי פירות (מומלץ לבקש ללא סוכר) שיסגרו לכם את הפינה של הרעב וגם ימלאו אתכם באנרגיה וויטמינים.

ומה לצהריים? אורז וקארי! המנה המקומית. בכל מקום שאליו תלכו בסרי לנקה תוכלו להזמין אורז וקארי. עם ירקות, עם עוף או בשר, עם טופו ואפילו עם פירות. המנה מוגשת בדרך כלל על צלחת אלומיניום גדולה ועליה עלה בננה (לפעמים אפילו את הצלחת והסכום לא תקבלו..) בצד יגישו לכם צ׳טני (רוטב קוקוס חריף) ופיקלס מהמטבח ההודי.

ויש גם "שעת התה". סרי לנקה התברכה באקלים מצויין לגדל תה, ובטח שהשלטון הבריטי בסביבה לא הזיק להפקת תה ציילון משובח (הרי סרי לנקה היא ממלכת הציילון) ומאוחר יותר גם טעמים כמו קינמון, ג׳ינג׳רק ועוד. בחנות המפעל malesna תוכלו למצוא כל זן אפשרי שהופק בסרי לנקה, ובכל סוג אריזה מפתה שיגרום לכם להשאיר כמה שטרות בקופת החנות. ניתן למצוא גם אביזרים מתוקים להכנת חליטה או ספלי חרס יפיפיים.

ומסיימים בארוחת ערב. אם נכנסתם למסעדה מקומית ושמעתם קול דפיקת סכינים חזק במשך חמש דקות רצוף, אין סיבה לדאגה, מדובר בקוטו. קוטו הוא בעצם רוטי (לעיל) עם ירקות/בשר/גבינה עשוי על פלטה גדולה (מרוחה בחמאה) על האש. את כל העניין הזה לוקח הטבח הסרילנקי החרוץ וקוצץ עם שתי סכינים רחבות גדולות, מוסיף הרבה תבלינים ועושה הרבה רעש.

בין לבין או אם בא לכם לצנן את הפה מכל התבלינים והחריף, המטבח הסרילנקי ידוע ביוגורט הבאפלו המדהים שלו. המרקם עשיר מאוד לצד אחוזי השומן לא כל כך גבוהים (לרב נע בין 4-7 אחוזי שומן למנה) אז אפשר לאכול בהנאה.

טיול מהנה!