דרבי בר דגים

"אני, שמעדיפה את הדג בצורתו הטבעית, נהנית מדניס בשלמותו בשיטת "חצי-חצי". ראשית הדג נאפה בתנור בלווית עשבי תיבול עד ריכוך ואז מקבל צלייה מהירה בגריל, שמעניקה לו ציפוי פריך ושומרת על עסיסיותו" שפרה צח שוברת את הרגלי צריכת הבשר של בן הזוג ולוקחת אותו לדרבי בר דגים בהרצליה

"בהחלט היתה ארוחה מוצלחת" מסכם האיש שאיתי את הארוחה שלנו בדרבי בר דגים שבמרינה בהרצליה. בהתחשב בכך שהדג היחיד שהוא בדרך כלל מוכן לאכול זה גפילטע-פיש, מדובר בתעודת כבוד של ממש. מסקנה: אם כבר החלטת לשבור את הרגלי צריכת הבשר שלו וללמד אותו ליהנות גם מדגים, קחי אותו למסעדה שאוהבת את מה שהיא עושה. ובדרבי בר דגים מרגישים את האהבה בכל שלב של הארוחה.

זה מתחיל כבר בשרות. סתיו, המלצרית המקסימה שלנו, הופכת את התפריט כמעט למיותר ופשוט מספרת לנו בהתלהבות על כל האפשרויות. המומחיות שלה לא מפתיעה, לאור העובדה ש"דרבי" היתה כל השנים המסעדה האהובה עליה, וכל מי שרצה לפנק אותה ידע שזה המקום בשבילה, עד שהחליטה לעבור צד ולהתחיל למלצר בה.

זה ממשיך עם מנות הפתיחה שהולכות ומכסות את שולחננו. תשכחו מהפתיחים השגרתיים שמככבים בדרך כלל בז'אנר הזה. כאן מדובר על סלטים טריים-טריים וטעימים אחד-אחד, עם מילוי מחדש ללא הגבלה, לצד סלסלת לחם לבן או לחם שאור עם דגנים לפי בחירתכם. מה היה לנו שם? פרחי כרובית מטוגנים בציפוי פריך, בטטה אפויה, חציל מטוגן בטמפורה, חציל קלוי במיונז, מטיאס כבוש, טאבולה, סלט ירקות קצוץ דק, סלסה עגבניות עם פלפל חריף-אש, זיתים שחורים וירוקים, סלט סלק והעיקר – איקרה מעולה. האמת, רק הפתיחים האלו יכולים להוות ארוחה בפני עצמה, ויש לא מעט לקוחות שבוחרים באופציה הזאת, שעולה 40 ש"ח בלבד. מי שמזמין מנה עיקרית, כמונו, מקבל אותם ללא תשלום. האתגר היחיד הוא להפסיק ולנשנש מהם, כך שהסתפקנו ברה-פיל של הכרובית המטוגנת בשבילו, ושל האיקרה בשבילי, ועוד קצת לחם ו-טוב, די, צריך להשאיר מקום לעיקריות.

העיקריות הן חגיגה של אהבה לים. אגף הדגים מקיף אופציות שונות, כשהעיקרון הוא בחירה משולשת: ראשית בוחרים את סוג הדג מבין מבחר של דגי ים ובריכות, שנית את הצורה – שלם, פתוח לפרפר או פילטים, ושלישית את אופן ההכנה – טיגון, אפיה או צלייה בגריל. כל אחד מהשילובים נותן תוצאה קצת אחרת, כך שלמרות ששנינו בחרנו בדניס, קיבלנו מנות שונות.

עבור המתחיל שבינינו סתיו ממליצה על פילה – שני נתחים עסיסיים בלווית פירה תפוחי אדמה. אני, שמעדיפה את הדג בצורתו הטבעית, נהנית מדניס בשלמותו בשיטת "חצי-חצי". ראשית הדג נאפה בתנור בלווית עשבי תיבול עד ריכוך ואז מקבל צלייה מהירה בגריל, שמעניקה לו ציפוי פריך ושומרת על עסיסיותו. לידו מגיעה צלחת של תפוחי אדמה מתובלים וצלויים. בין לבין אנחנו עוד שולחים מזלג אל הסלטים שנשארו על השולחן ומספקים את הרענון הנדרש, ולוגמים מיין החודש – ויוניה של יקב הרי גליל, זהוב פירותי ורך, שהולם להפליא את הארוחה.

אחרי שכל הארוחה הוכתרה בהצלחה, נותר לצלוח רק את מבחן הקינוח. אוהב המתוקים חומד את "שווצריה הקטנה" – שכבות של מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה ושוקולד לבן. ואם לא די בכך, הוא גם מנסה לשכנע אותי לקחת לעצמי את הקדאיף, שמורכב ממאפה האטריות המסורתי ומילוי של קרם וניל עשיר, כדי שיוכל לנשנש גם ממנו. אבל לי מתאים סיום מתון יותר של עוגת גבינה עם רוטב פירות יער וכוס תה עם נענע. אבל אפילו חילוקי הדעות המינוריים האלה לא מצליחים לטשטש את העובדה שהנה, הוא אכל ארוחת דגים ונהנה ממנה עד מאוד.