דרבי בר דגים

"לא נשארה אפילו חתיכה אחת מהדניס, והסטייק, שהיה רייר בדיוק כמו שביקשתי, היה עונג צרוף..." עופר פרוסנר מבקר בדרבי בר דגים בתל אביב.

אתם יכולים בוודאי לנחש שאחרי כמות ביקורות כמו שלי יצא כבר לכתוב, החיך שלי השתפר לאין ערוך מצד אחד, ונעשיתי חשדן לגבי הרבה דברים מצד שני. גם יכולת תשומת הלב שלי לפרטים השתפרה, ומכיוון שאני לוקח כמעט תמיד את היפה לביקורות, היא גם מוסיפה תובנות מעניינות משלה.

שני דברים שידעתי לפני שהגעתי למסעדת דרבי בר דגים יגאל אלון וחשבתי עליהם כשהסתכלתי על התפריט. האחד, שמדובר במסעדה המתמחה בדגים אבל ממוקמת רחוק יחסית מהים, ברחוב יגאל אלון. השני, שהם מחזיקים כמות יפה מאוד של דגים בתפריט: בורי, פורל, לברק, סלמון, בס, מוסר, מושט, ברבוניה, דניס ולוקוס. לפנינו מגוון דגי ים ודגי בריכה, ומי שטיפה מבין יודע שמדובר במבחר יפה מאוד.

היפה הלכה על הדניס. את הדגים אפשר לקבל בכמה נוסחים, אבל היא ביקשה מפולט. אני, למען הביקורת, החלטתי לדגום את אחת ממנות הבשר - סטייק האנטרקוט.

יחד עם המנות שלנו הגיעו גם חמישה עשר סוגי סלטים המוכנים במקום. קצרה היריעה מלתאר את כולם, אבל היו שם כל החשודים המיידים כמו טחינה, סלט טורקי, סלק וסלט ירקות. בנוסף, כדי להיכנס לאווירה היו גם שתי פנינים מהים: איקרה מצוינת, שהולכת עם הלחם הטרי שמוגש לשולחן, שנאפה אף הוא במקום, ופרוסות דג מלוח מרעננות.

המנות העיקריות מגיעות עם תוספת של תפו"א – היפה קיבלה קוביות תפו"א אפויים, ואני צויידתי בפירה. לא נשארה אפילו חתיכה אחת מהדניס, והסטייק, שהיה רייר בדיוק כמו שביקשתי, היה עונג צרוף. הבשר במסעדה הוא ארגנטינאי, והתחושה המתקבלת כשאתה נוגס בו עם השיניים היא כל כך טובה, שהתבאסתי להפליא כשהסטייק נגמר. אני רוצה להתעכב על הנקודה הזו, כי היא חשובה - לאנשים שלא אוכלים דגים, בדרך כלל אין מה לאכול במסעדות דגים. לכן, עצם העובדה שיש סטייק כל כך איכותי, מעידה שהמסעדה הזו חשבה על כלל קהל לקוחותיה.

דרבי בר דגים היא מסעדה כשרה, ולכן היינו סקרנים לראות אם תירשם הצלחה גם באגף הקינוחים – בבחינת "כמה טובים יכולים להיות קינוחים לא חלביים?". ובכן, טובים מאוד. דגמנו את הסורבה פירות עם כדור בטעם מנגו, ואת הפרופיטרול שוקולד עם כדור גלידת וניל, שחיסל את כל הקרייבינגס שנוהג לתפוס אותנו אחרי ארוחה דשנה והגונה.

באופן מעט מפתיע, כמה ימים מאוחר יותר, יצא לי להגיע שוב לדרבי בר דגים, והפעם לאירוע של קולגה. נכנסתי למסעדה והופניתי לחדר פנימי, מסתבר שהחדר הזה יכול להכיל עד 100 סועדים ומצויד גם במקרן.

כשהגעתי קצת התבאסתי; הארוחה שאני והיפה אכלנו במסעדה הייתה טובה מאוד, ותהיתי האם אוכל לבחור שוב מהדברים הטעימים שאכלנו. מלצר השולחן שלנו הסביר לי איך התפריט עובד בזמן אירוע: ישנם שלושה מסלולים לארוחה באירוע ובכולם אפשר לטעום דגים או בשרים לעיקרית. בכולם מקבלים את שלל הסלטים, תוספות תפוחי אדמה, שתייה לא מוגבלת (לעתים אלכוהולית) ואפילו קינוחים. השולחן שלנו התמלא במיני מנות מעניינות כמו פילה מוסר ים בקרסט, שניצל שהריח נפלא ואפילו סושי, ובגלל שכל אחד טעם מכל אחת מהמנות, אגיד שבפעם הבאה שאני שם – אני הולך על ההמבורגר מסלמון, מנה ללא ספק מיוחדת.

השם דרבי בר דגים הוא מותג. לא הייתי אמנם בסניף בברודצקי, אבל שמעתי עליו ביקורות טובות מחברים. המון פעמים מקומות חושבים שמספיק השם וכל השאר יגיע מעצמו – בדרבי בר דגים, לא חושבים ככה. נראה שכל הזמן מנסים לשנות טיפה, לסדר טיפה ולשפר טיפה. כשמקום עושה את זה וגם שומר על איכות ואחידות התפריט, הרי שמבחינתי טמון לו עתיד מזהיר.