סויה, היא ללא ספק הטרנד החדש באוכל. יותר ויותר מחקרים מגלים שהסויה נלחמת בתחלואים מערביים נפוצים. ברור היום כי לסויה יש יכולת להוריד את רמות הכולסטרול ושומני הדם
סויה, היא ללא ספק הטרנד החדש באוכל. מנתוני צריכה עולמיים עולה כי צריכת הסויה בעולם המערבי נמצאת בעליה מתמדת .האדם המערבי שותה יותר חלב סויה ואוכל יותר טופו אבל עדיין לא הגיע לרמת צריכה יפנית- 50 גרם חלבון סויה ליום . לא פלא, אם מבינים שצריכת סויה החלה במזרח כבר לפני 4000 שנה.
הסויה עשירה בחלבון ומהווה תחליף לבשר – עבור הצמחונים ולחלב עבור מי שיש לו קושי בעיכול חלב. . שמן הסויה הוא מקור מצוין לשומן בלתי רווי וחומצת שומן מסוג אלפא לינולנית שנחשבת בעלת השפעה בריאותית חיובית. הסויה מכילה גם סיבים הסופחים הכולסטרול והסוכר ותורמים גם לתחושת שובע. היא מקור לויטמינים ומינרלים כמו ויטמינים מקבוצה B, מגנזיום, סידן, ברזל, בטא קרוטן, וויטמין E. ובנוסף מכילה גם פיטוכימיקלים המשפיעים על האסטרוגן ו גורמים לירידה ברמות הכולסטרול.
יותר ויותר מחקרים מגלים שהסויה נלחמת בתחלואים מערביים נפוצים. ברור היום כי לסויה יש יכולת להוריד את רמות הכולסטרול ושומני הדם. מחקרים רבים הראו כי צריכה יומית של 25 – 50 גר' חלבון סויה תוריד את רמות הכולסטרול ושומני הדם (טריגליצרידים) ב – 10 – 20%. בנוסף אנו יודעים היום כי לפיטואסטרוגנים יכולת להפחית רמות לחץ דם ולשמור על תפקוד תקין של כלי הדם. כמו כן מומלצת אכילת סויה לחולי סוכרת ומקלה מאוד, בצריכה שוטפת כמובן על סימפטומים של גיל המעבר.
הסויה נחשבת לאחראית לכך שרק 20% מהסיניות סובלות מגלי חום בהשוואה ל – 70% מנשות המערב. הסויה עשויה בהחלט להיות תחליף צמחי לטיפול ההורמונאלי שנשים רבות לא רוצות או לא יכולות ליטול. מכיוון שאין המלצה ברורה לגבי מיצוי הסויה בכמוסות הגישה כיום היא שעדיף לצרוך כאוכל ולא ככמוסות.
למרות כל היתרונות, אכילת סויה שנויה במחלוקת. דווקא מי שמכיר בעובדה כי לצמחים יש השפעה רפואית צריך להבין כי על אותו רצף הגיוני נמצא גם הסיכון. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה עשויים להיות מסוכנים במספר מקרים:
פעוטים, ילדים ומתבגרים לפי הערכות המתרבות לאחרונה יתכן כי מרכיבי הסויה דומים בהשפעותיהם האסטרוגניות וגורמים בקרב בנות להתבגרות מואצת. בקרב בנים לא ברורה השפעת הסויה .
נשים שחלו בסרטן או נשים הנמצאות בסיכון למחלה עובדה ידועה היא כי לנשים אלה אסור השימוש בטיפול הורמונלי חלופי. השפעתם של חומרים המחקים אותו לא ברורה ולא נבדקה דיה. אין כיום מידע מחקרי מספק המאפשר להמליץ לנשים אלה לצרוך סויה. באופן די ודאי ניתן לאמר כי כמוסות על בסיס סויה המכילות ריכוז גבוה של פיטואסטרוגנים ואיזופלבונים בודאי שאינן מומלצות לנשים אלה. גם נשים בריאות המתלבטות האם ליטול תוספים אלה להקלה על סימפטומים של גיל המעבר – אין דרך בטוחה להמליץ להן על צריכת כמוסות מסויה.
נשים המצויות בטיפולי פוריות ובתחילת הריון – יתכן כי הפיטואסטרגנים ישבשו את האיזון ההורמונלי וישפיעו על הטיפול או על ההריון.
מנת סויה סבירה למבוגר בריא שלא נכלל באחת הקבוצות לעיל יכולה להכיל כ 10– 20 גר' חלבון סויה (יש להתאים למוצר הנאכל). בשוק הפרטי וגם במסעדות ניתן למצוא היום מוצרים ומאכלים רבים - סויה כקטניה , פתיתי סויה ,טופו , תחליפי בשר מן הצומח (רצוי לבחור כאלה ללא ציפוי פירורי לחם), מיסו,נאטו וטמפה ,תחליפי חלב ,תחליפי גבינות ומעדני חלב - חשוב שיכילו כמות סידן ראויה, לפחות 80 מ''ג ל – 100 גר' מוצר. במוצרים המחליפים חלב יש לשים לב לאחוזי שומן גבוהים ,ודווקא שומן רווי.
הכותבת מטפלת בצמחי מרפא ותזונה סינית
