פסטיבל הבירה 2011

"נאלץ להאמין להם, כי הסיכוי שהיה בפסטיבל מישהו שאכן יכול היה לספור עד מאה וחמישים הוא קלוש ביותר. מה גם שאם היו חסרות כמה בירות, אף אחד לא היה מוטרד..." יעקב אלברט ממתין להשתלת כבד אחרי פסטיבל הבירה בירושלים

נאמנה למוטו "מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם", ארחה ירושלים את פסטיבל הבירה זו השנה השביעית ברציפות. כמו בשנים קודמות, הוא נערך במתחם תחנת הרכבת הישנה, וכמו בשנים קודמות האווירה הייתה עליזה, משוחררת ומקפיצה.
לבד מכמויות הבירה האדירות שנמזגו לכוסות (ומשם לא פעם נשפכו על האספלט במתחם), תרמו לאווירה השמחה כמויות אדירות של אנשים, שבאו לחגוג את סיום החופש הגדול, והופעות של מרסדס בנד ושל בית הבובות שהקפיצו את כל מתחם הרכבת ואף את השכונות הסמוכות שרגילות לישון בשעות כאלו.

השנה הבטיחו המארגנים שבפסטיבל יהיו 150 סוגי בירה, ובנוגע להבטחה הזו נאלץ להאמין להם, כי הסיכוי שהיה בפסטיבל מישהו שאכן יכול היה לספור עד מאה וחמישים הוא קלוש ביותר. מה גם שאם היו חסרות כמה בירות, אף אחד לא היה מוטרד.

הפסטיבל התחלק לשני חלקים מרכזיים. את הבירות המפורסמות בכל העולם, המיוצרות על ידי מפעלי ענק ונלגמות בליטרים רבים בכל פאב ממוצע או אירוע משפחתי, ייצגו הדוכנים הגדולים של מפעלי הבירה והפאבים הגדולים. אולם לעומת הגדולים והממוסדים ניצבו הדוכנים של מבשלות הבירה הקטנות, מבשלות הבוטיק, שהציגו בירה איכותית, אשר לבד מידע רב ומקצועיות, נעשות עם הרבה אהבה ויד אנושית מכוונת.

טעמנו חלק מהבירות ומצאנו כמה איכותיות, מלאות טעם, עשויות בעבודת יד (מה שעוזר להתגבר על כרס הבירה) ונטולות טעם תעשייתי. מבשלה מעניינת אחת היא SALARA , מבשלת בירה השוכנת בקיבוץ גניגר בעמק יזרעאל. סגנון המבשלה הוא בעיקר בריטי עם שיטות בישול מסורתיות. SALARA אף מארחת בימי שישי חגיגות בשר שכוללות בשר מעושן במקום והרבה מאד בירה. הבירה המעניינת של המבשלה היא Salara Smoked Stout - בירת סטאוט בטעמים של קפה שוקולד עם קצת טעם מעושן בסוף, כהה, סמיכה ובעלת מתיקות מעודנת.

מבשלה נוספת היא מבשלת נגב, שממוקמת בקריית גת. המבשלה שהתחילה בקטן התפתחה לכדי גוף מסחרי בעל ייחוד ואופי משלו, ונקנתה בסופו של דבר על יד נורמן פרימיום. הבירות נעשות גם כן בעבודת יד, ולבד מקו הבירות הקבוע ישנן גם כמה עונתיות. הבירה המעניינת של מבשלת נגב היא בירת פסיפלורה. זוהי בירת אייל בצבע זהוב בהיר, עם גוף קל, בשונה מאחיה הפורטר אלון, שאליו נגיע עוד מעט. בשלבים האחרונים של בישול הבירה מוסיפים לה פסיפלורה טרייה, מה שיוצר משקה בעל ניחוח חזק של פסיפלורה, גם אם הטעם נשאר טעם של בירה עם נגיעות קלות פרי. יש בה איזון טוב בין מרירות למתיקות והיא מצוינת לקיץ הישראלי.

בירה נוספת של מבשלת נגב היא הפורטר אלון – זהו סגנון בירה שהוצג לראשונה בלונדון בשנות ה-20 של המאה ה-18 ושכנראה קיבל את שמו מסבלי (Porters) הנמל הלונדוני. זוהי בירה בעלת גוף מלא, גוון שחור וראש קצף סמיך בצבע חום וטעם קרמי. לבירה טעם של שוקולד וקפה עם סיומת מתקתקה, והיא מתאימה למאכלי קדירה ובשרים כבדים, שבטח נתחיל לאכול בשבועות הקרובים.

המבשלה האחרונה היא מבשלת Lela שהוקמה לפני כשנה ביישוב מכבים הסמוך למודיעין. זוהי בירת הבית בפאב המקומי של מכבים, שאף הצליחה להגיע להישגים לא רעים בשנת הפעילות הראשונה שלה. המבשלה מייצרת שני סוגי בירה, חיטה ו-Red Pale Ale . האחרונה, עשירה בטעמים ומורכבת מלתת, גרעיני חיטה ושעורה, היא בעלת טעם תפוזים וגרעיני כוסברה.
פסטיבל הבירה 2011 היה מקפיץ ושמח, גדול מקודמו ונתן טעם של עוד. כדי שפעם הבאה נוכל לדבר על כל הבירות בפסטיבל, צריך להאריך אותו לפחות ביומיים ולארגן פטור מראש בתור להמתנה להשתלת כבד בהדסה עין כרם.