לחם ארטיזן

"רגע, אולי את רוצה גם מאפים אישיים? יש סלסילות פילו חמודות במילוי גבינה ותרד, או כיסונים במילוי גבינה, שנראים כמו בורקס אבל הרבה יותר עדינים בזכות השימוש בבצק פריך משובח במקום בבצק עלים..." שפרה צח, לחם ארטיזן

"לא על הלחם לבדו יחיה אדם" קובע הפסוק המקראי. האמנם? ככל שזה נוגע לציבור הלקוחות הרחב של חנויות לחם ארטיזן, נראה שהם יכולים לחיות יפה מאוד עם המגוון המשכר של לחמי שאור בעבודת יד, בשלל טעמים וצורות – ככרות ארוכים ומעוגלים, לחמניות, בייגלס, פלוטים וג'בטות. מקסימום אפשר להוסיף אליהם מאפה מלוח, קיש כלשהו, ואולי גם עוגה או שתיים, ותארזו לי הכול בבקשה.

החנות של לחם ארטיזן נפתחת כבר בשבע בבוקר, עם הקבועים שמתחילים כאן את היום בקפה המיוחד עם המאפה שלהם. כשאני מגיעה, בשעת בוקר מאוחרת, מבחינתם זה כבר אמצע יום. או-טו-טו יתמלאו שוב מדפי הלחם במשלוח טרי – השני לאותו יום, ועד הערב, כך מבטיחים לי, בדרך כלל לא נשאר פירור. ככה זה כשמתרגלים ללחם איכותי, עשוי כולו מחומרים טבעיים, בלי שום משמרים או משפרים.

התנועה בחנות לא פוסקת לרגע, ואני לא יכולה שלא להתפעל מהסבלנות והנכונות של צוות ארטיזן רעננה, שלא מפסיק לייעץ, להמליץ, להציג מוצרים חדשים, לקבל הזמנות טלפוניות תוך כדי, ובעיקר להציע לטעום, כדי שכל אחד יוכל לבחור את מה שהכי טעים ומתאים לו. אז התיישבתי לי ליד דלפק העץ המזמין ודגמתי קצת מזה וקצת מזה וגם מההוא, כי איך אפשר להתאפק מול שולחן הטעימות של ארטיזן, העמוס ככרות לחם טרי, מהן מוזמן כל אחד לפרוס לעצמו ולמרוח בחמאה? או מול מגשי הדגימות של המאפים המלוחים והמתוקים?

יחד עם כוס הקפה הראשונה שלי בדקתי את אגף המלוחים. ראשית החטיפים – מקלונים מבצק בירה ועוגיות גבינה מלוחות, שילכו לי טוב עם מטבלים ויין באירוח הקרוב. קופסה מזה וקופסה מזה ואני מסודרת. "אירוח?" אומרים לי, אז אולי תיקחי לך גם פשטידה או קיש. הנה, תנסי: יש מאפה גבינות פיקנטי, מאפה שמרים במילויים שונים – מילוי הבטטה טעים לי במיוחד, ובעיקר אני מתלהבת מפשטידה עשירת טעם של ירקות שורש וגבינות על בסיס בצק פריך. רגע, אולי את רוצה גם מאפים אישיים? יש סלסילות פילו חמודות במילוי גבינה ותרד, או כיסונים במילוי גבינה, שנראים כמו בורקס אבל הרבה יותר עדינים בזכות השימוש בבצק פריך משובח במקום בבצק עלים. אוקיי, אז גם פשטידה וכיסונים כבר יש לי. אבל ליתר בטחון, שיהיה גם לחם טוב. מה כדאי? כדי להחליט, אני צריכה קודם להכריע בסוגיות הרות גורל: האם אני מעדיפה לחם בהיר או כהה? דחוס או אוורירי? מתובל או נייטרלי? וזה עוד בלי להזכיר את כל החלות שמתווספות להיצע מדי יום שישי. ושוב נפתרת הסוגיה באמצעות מבחן הטעימה: פרוסה כהה מאוד של לחם שיפון גרמני עם גרגרי חמנייה, ומולו לחם איטלקי בהיר עם קרום זהוב פציח, לחם חמצמץ עם עגבניות מיובשות, או אולי מתקתק עם אגוזים וצימוקים. ויש אפילו לחם-שוקולד, מועשר בשמן וביצים שהופכים אותו למשהו שבין לחם לעוגה, ובכל מקרה נהדר ללוות אתו את הקפה. בסופו של דבר אני בוחרת בלחם נפלא מחיטה מלאה עם 5 סוגי גרעינים, ומקבלת אותו פרוס וארוז, כך שאוכל להקפיא ולהשתמש מתי שארצה.

עוד אני יושבת וטועמת ולחנות נכנסים סבא וסבתא עם נכדתם. תוך דקה הקטנה כבר עם בייגל בידה האחת ועוגייה בשנייה. זו ההזדמנות לצוות להתגאות במוצרי הילדים של ארטיזן – שישיית לחמניות-מיני מתקתקות, מקמח רגיל או מקמח מלא, ותחתיות אפויות למחצה לפיצה או לפוקצ'ה, שרק מחכות לקבל את הטופינג המועדף עליכם, להיכנס לתנור לכמה דקות ולהפוך לארוחת ערב לתפארת. אוקיי, הנה גם הילדים מסודרים. ומה עם איזה משהו מתוק בשבילנו, הגדולים? כוס הקפה שלי מתמלאת שוב, וכך גם מגש הטעימות, הפעם עם מתוקים - עוגות שמרים במילויים שונים, שטרודל תפוחים קלאסי, עוגת גבינה בחושה, והכי מפתיעה– עוגת גבינה ללא סוכר, טעימה ביותר, שנארזת מייד גם היא. ואם אני כבר באגף ה"בריאותיים", אני מוסיפה גם קופסה של עוגיות גרנולה ללא סוכר, פריכות וממכרות, שיהיו. אז זהו, שעד הערב הן כבר לא היו.