אבו סאלח

"בכל מקום שאליו הגיע ישב אבו סאלח עם זקני הכפרים ושאב מהם מידע אודות הכנת החומוס בימים ההם..." מכפר טורען ועד לירדן, ארז שבת לומד מאבו סאלח הכול על הכנת חומוס בתקופה שלפני הגז והחשמל במסעדתו שבצומת עמיעד

צומת עמיעד הוא צומת כבישים בגליל המחבר בין כביש 90 לכביש 85 מצפון לכנרת, והוא נקרא על שם קיבוץ עמיעד הסמוך לו. מימין לצומת ממוקמת אחת משתי מסעדותיו של אבו סאלח בתוך מתחם של שמונה דונם, את הכביש שמוביל למסעדה עוטפת תאורה ססגונית בשילוב צמחייה טרופית עשירה וכדי חרס עתיקים.

מסעדת אבו סאלח קיימת מזה שתיים עשרה שנים, ולאחרונה עברה שיפוץ נרחב שכלל הכנסת אטרקציות כמו רכיבה על סוסי פוני, פינת ליטוף, פינת חי המכילה בין היתר חמורים ותוכים והכול בחינם לאורחי המסעדה. בנוסף קיים במסעדת אבו סאלח גן משחקים צבעוני ובטיחותי.

בכניסה למסעדה מקפיד אבו סאלח כמנהגו לקבל את פני אורחיו בחיוך שופע אושר יוצא דופן. את פנים המסעדה מקיפות נברשות נחושת עתיקות היוצאות מתוך תקרת עץ דקורטיבי, ומסביב עמודי עץ אלון מולבן.

במסעדת אבו סאלח טאבון בנוי לבנים המשמש בין היתר לבישול החומוס במקום. טעמים ומרקמים רבים יש לחומוס, ואבו סלאח יצא למסע ארוך שבמסגרתו התחקה אחר הכנת המאכל בתקופה שבה לא היה חשמל וגז. מסע החומוס של אבו סאלח התחיל מכפר טורעאן, עבר דרך כפרים רבים בדרך, הגיע עד חברון ומשם לירדן. בכל מקום שאליו הגיע ישב אבו סאלח עם זקני הכפרים ושאב מהם מידע אודות הכנת החומוס בימים ההם.

כשהגיע לירדן פגש אבו סאלח זקן בן מאה ועשר שנים שהוא ובני משפחתו מתמחים בחומוס במשך דורות. הזקן סיפר באריכות על כל שלבי הכנת החומוס, פירט בנושא עבודת הידיים, הסביר כיצד טעמו, איכותו וערכו התזונתי של החומוס נשארים באיכות גבוהה. כשחזר אבו סאלח למסעדה הוא התחיל בניסיונות הכנת החומוס לפי הוראותיו של הזקן. ניסה פעם, ניסה פעמיים ולאחר כמה ניסיונות הגיע אל המרקם והטעם המיוחד של החומוס האותנטי, כמו בתקופת האבן. אהבתו ודאגתו של אבו סאלח לאוכל שהוא מגיש במסעדה אינו ניכר רק בחומוס כי אם גם בבשר הבקר, הכבש והעופיונים שאותם הוא מגדל בעצמו, בשמן זית שהוא מפיק בטורען, ובכלל, זהו אדם נעים הליכות וחביב במיוחד, שנראה שסוד הצלחתו טמון באהבתו הרבה למקצוע ובמחשבה שהוא מקדיש לכל פרט קטן.

הסלט הראשון שטעמנו, מתוך עשרים סוגי הסלטים המוגשים אצל אבו סאלח, היה אותו החומוס המפורסם, שטעמו האותנטי הרקיע שחקים. הוא, כמובן, נטול חומר משמר, מרקמו חלק ומתבקש לאכול ממנו עוד ועוד.

שאר התפריט של מסעדת אבו סאלח מורכב מכמה מנות ייחודיות למקום, וכחובבי אוכל מושבעים התפתינו לטעום מהן. ראשית בחרנו במוחמר – זהו מאכל שמקורו במטבח הפלאחי: עופיון בן 25 יום בלבד צלוי בטאבון, מוגש על מצע של פיתה עיראקית ומעליו פזורים בצל מטוגן וצנוברים קלויים, צבעו חום-אדמדם מזוגג, בשרו רך ועסיסי והוא מתכרסם בידיים בשמחה גדולה.

מנת הביניים כללה מרק ירקות טרי ומפולפל המתאים בדיוק לתקופת הקור הנוכחית. למנה שנייה חלקנו את הסנייה, המוגשת בכלי אלומיניום עגול ובתוכו בשר כבש טחון טרי טבול בטחינה כסדין לבן וריחני ושופע צנוברים. מנת הקינוח המסורתית הייתה עוגת בוואריה משובחת על מצע שיערות קדאיף מעוטרת בסירופ שוקולד ולצדה בקלווה משובחת.

במתחם של מסעדת אבו סאלח קיים גם מזנון המציע מבחר של גלידות ועוד לצד חנייה בשפע. המסעדה מכילה מאה ועשרה מקומות ישיבה ובנוסף, בפרגולה שמשקיפה מבחוץ על פינת החי מאה מקומות ישיבה נוספים.

מסעדה נוספת בבעלותו של אבו סלאח ממוקמת ביסוד המעלה בצמוד לבית המלון, ובשתיהן מגישים גם מנות צמחוניות. משפט המפתח של אבו סאלח הוא "מטרח מאייסרי ימרי" ופירושו שהמקום זורם, פתוח ומזמין. אכן כך, זוהי מסעדה מומלצת בחום ובתיאבון.