.
אחרי שעתיים נסיעה לתוך ה'פאמפאס' – אותן ערבות ירוקות אינסופיות שעליהן מעלות גירה לאיטן הפרות הטעימות בעולם הגענו לפיאסטה: גאוצ'וס מכל האיזור לבושים במיטב מחלצותיהם על סוסיהם המבריקים חגגו, רקדו ניגנו וצלו נתחי בשר משובח בנוסח אסאדו. הבשר, הבשר, אין שום דרך לתאר וגם לא להשוות לשום דבר אחר. זה פשוט לא בשר שאנחנו מורגלים בו.
לכן כששמעתי על דוניה רוסה, מסעדה ארגנטינאית עם בשר מיובא מארץ המקור, התארגנתי במהירות הבזק לנסיעת מבחן. פשוט כי בשבילי, אין בעצם שום סיבה, כולל ידידי החדש, הכולסטרול הגבוה, לדחות סיפוק שכזה אפילו בשבוע. דוניה רוסה, חלקת פטגוניה קטנה, מסתתרת באין מפריע בעין הוד- כפר אומנים פסטורלי משקיף לים, הסמטאות מנוקדות פסלים יפים ובתי אבן ישנים, צימרים להשכרה, גלריות של אומנות מקורית ושלווה מוקפת חורש טבעי.
המסעדה פועלת בלוקיישן המקסים בו עמדה בשנות השבעים מסעדת ''החמין של שמוליק'' ואחריה שורה ארוכה של מסעדות בינוניות.
דורי ואורי, אחים, מתגוררים כאן ובעוספיה בהתאמה, משחזרים את המטבח של סבתא רוסה, שהיתה מבשלת לגאוצ'וס בחווה בפמפאס ומנסים ליצור אוירה כמו שם, במטבח הארגנטינאי הכפרי.
המסעדה מעוצבת כהלכה וכמצופה ממסעדה בז'אנר. הרהיטים והמעקות מהעץ הכבד, העבה, והכהה, והחלל בגוונים זהובים וחומים, מזכירים בהחלט מסבאת בוקרים רעבים. הגריל הנאה ניצב מאחורי דלפק עבה, ועליו שורקים חרישית חלקי בשר הנצרבים באיטיות, ובחוץ על המרפסת הרבה אויר ואווירה.
כמו הבקר, גם הגריל-מן מיובא מארגנטינה, וזה בהחלט מורגש, האיש מקצוען שיודע להכין סטייק כהלכתו.
מלבד בשר יש גם מבחר פסטה מפואר, מעשה בית, מנות של פירות ים ולחמים מאפה הבית.
זוגתי הזמינה סורנטינו עגבניות, הסורנטינו, כיסוני פסטה ממולאים בגבינה ועשבי תיבול, הגיעו עם רוטב מוקרם מעגבניות ושמנת, המנה המצוינת חוסלה בהנף מזלג, ותאמינו לי, לא זוכר מתי ראיתי אותה אוכלת ככה, זה פשוט לא קורה! אני לעומת זאת בחרתי במלך, האנטריקוט הנתח היפה הגיע ללא שומן, סטייק בעובי 3 ס''מ שהיה עשוי כמו בדיוק כמו שהוזמן. כל הנתח לרוחב ולאורך, עשוי בצורה אחידה מה שאומר שהסטייק בילה על גריל בדיוק בטמפרטורה הנכונה והחום עבר דרכו בסבלנות, גריל מן מקצוען, כבר אמרנו לא?
גם אופן ההגשה מהנה, מנגל אישי מתוגבר בגחלים לוחשות הונח על השולחן, ועליו הנתח.
תשאלו ארגנטינאי מה הוא אוכל על יד הבשר, סביר להניח שתקבלו בתשובה, עוד בשר. אבל אפילו בארגנטינה אפשר לקבל תוספת של פחמימות. מתוך המבחר, אורז ציפס או תפוח אדמה אפוי בחרתי באחרון. והוא הגיע בלווית רוטב עשבי תיבול טעים.
על השולחן הונחו גם מבחר רטבים מתוצרת בית: סלסה קריושה, צ'ימיצ'ורי, טמפנדה זיתים ואנשובי וטמפנדה עגבניות מיובשות שהלכו מצויין עם הלחם.
קינחנו בצ'אחה – קציפה עם קרם שמנת והפתעת אפרסק, במקור קינוח ממקור אורוגאיי. המטבח של מונטה וידאו ובואנוס איירס כרוכים זה בזה שכנים מה לעשות.
נסענו לדוניה רוסה עם זכרונות טובים ממקומות רחוקים וחזרנו שמחים. גם מהטעם וגם מהמחיר,מחיר לכל כיס. אנטריקוט 300 גרם מעולה ב 48 ₪ - לא תמצאו בשום מקום. גם טיול יפה, גם ארוחה טובה.
דוניה רוסה- מסעדה ארגנטינאית טל: 04-9543777
ימי פעילות: ב-שבת
שעות פתיחה: 11:00-23:00, שישי שבת עד אחרון הסועדים
