יאמוטו כרמיאל

"בעודנו טובלים בסויה, מתבלים בוואסבי ונחים עם הזנגוויל המוחמץ נשלח אלינו קונוס נפלא של צלופח מעושן. הצלחנו להטביע את כל תכולת הספינה..." זיו תפוח ובנו חובב הסושי מטביעים ספינת סושי במסעדת יאמוטו כרמיאל

הבטחתי לילד סושי. הוא מת על סושי. לא ברור בדיוק מהיכן מגיעה החיבה, אולי היא איך שהוא קשורה לקארטה, כבר חמש שנים שהוא מתאמן. יש לו עניין חזק עם יפן. היינו כבר בסדנת גלגול ביחד שלאחריה קניתי מצרכים וישבנו וכרכנו אורז בדג באצה. הזמנו את השכנים, והוא היה מרוצה. מאד. אחרי שהוא עלה חגורה לצבע כהה יותר הבטחתי לפנק אותו עם סושי. אז הבטחתי. בגליל לא כל כך פשוט להוציא הבטחה כזאת לפועל, ולי יש בעיה עם סושיות מפונפנות מידי, שנדמות לי כתירוץ להתביית לי על הכיס. לא כך מסעדת יאמוטו.

מסעדת יאמוטו ממוקמת על הציר הראשי של אזור התעשייה בכרמיאל. מיד כשנכנסנו חשתי שמשהו פה עובד נכון: פשוט, מסודר, אסטתי, שליו, מהסוג שמעיד על ביטחון עצמי, ושולחנות תפוסים על ידי סועדים שנראה שהם מכירים את המקום, כרטיס הביקור הטוב ביותר.

המלצרית היעילה והנחמדה של יאמוטו ציידה את הקראטאיסט במיץ תפוחים, ואני הזמנתי בירה יפנית בהירה ושמחה. התפריט של יאמוטו רב עלילות וניתן לסעוד פה ארוחות מאד מגוונות, גם צמחוניות. אנחנו פתחנו עם מרק: מיסו עם פטריות שיטקה ואורז לבן אצלו, מיסו עם פירות ים אצלי. המרקים הגיעו מהבילים, עשירים בתוכן ומאד טעימים. מכיוון שהחך גורה המשכנו עם פולי סויה מומלחים ולוהטים שהשתלבו היטב עם הבירה. נהנינו מאד ממנה פשוטה ומעולה של טמפורה שרימפס, שהגיעה עם רוטב מיונז צ'ילי ונעלמה מהר. אליהם צורף סלט ירוק רענן ברוטב עם רמיזות מזרחיות.

הכול היה טעים ואולם הילד חסר המנוחה עדיין לא ראה ולו רול אחד. כדי לאפשר לעצמי ללגום בשלווה, שלחתי אותו אל הבר להתבונן בדימיטרי, המכין בעבורנו את סירת הדגל. דימיטרי, השף והבעלים, עשה דרך ארוכה בעולם ובארץ עד שהגיע למסעדת יאמוטו ובאופן כל כך מעניין מתברר שלאמו יש שורשים יפניים. רק החורף נסע לנסיעת טעימות של סושיות ברוסיה והוא מספר שיש לנו הרבה מה ללמוד. ובעוד הוא מעדכן אותי ומלמד את הילד ובעין אחת משגיח על המסעדה הרי שמרכז תשומת לבו הייתה במעשה ידיו. סירת עץ גדולת מימדים הפליגה לשולחננו ועל סיפונה כל טוב. מאקי סושי של טונה ושל סלמון, של אבוקדו עם קונפיו דלעת. הגיע אורמאקי של ספייסי טונה ושל דג ים בהיר. פונקנו עד כלות בסשימי שרימפס וכן בנגירי טבאגו, ובנגירי סיבס. הכול מוקפד, מדויק, טרי ועשיר בטעם. בעודנו טובלים בסויה, מתבלים בוואסבי ונחים עם הזנגוויל המוחמץ נשלח לנו קונוס נפלא של צלופח מעושן. הצלחנו להטביע את כל תכולת הספינה אבל אך בקושי רב. ובעונג.

אף על פי שיש מנות אחרונות ביאמוטו אנחנו הסתפקנו בקנקן של תה ירוק ובשיחה פילוסופית על איך ולמה במזרח זה אחר. הקראטאיסט סיכם שמעכשיו ירצה לחגוג אז רק ביאמוטו. ובמילותיי אני – ארוחה מומלצת ביאמוטו.