היום בתמול שלשום

בנחלת שבעה, בתוך חצר ירושלמית טיפוסית שאליה מגיעים מתוך סמטה ירושלמית טיפוסית שוכן לו בית קפה לא טיפוסי כלל וכלל. אמיר נהרי שמח לגלות את תמול שלשום, בית הקפה המיתולוגי שמציע תרבות ואוכל לירושלמים ולאורחים

בנחלת שבעה, בתוך חצר ירושלמית טיפוסית שאליה מגיעים מתוך סמטה ירושלמית טיפוסית שוכן לו בית קפה לא טיפוסי כלל וכלל. כל אדם חובב תרבות המתגורר בירושלים מכיר את בית הקפה הוותיק של דויד ארליך ודן גולדברג, תמול-שלשום, הקרוי על שם אחת מיצירותיו של ש"י עגנון. ואם הוא לא מכיר אזי זו ההזדמנות בשבילו להצטרף להמוני הירושלמים הזוכים ליהנות מהאוכל ומהאווירה של תמול שלשום כבר משנת 1994. תמול שלשום שוכן במבנה בן יותר ממאה ושלושים שנים והוא משתרע על פני שני חדרים שביניהם חצר פתוחה. כבר בכניסה לתמול שלשום אפשר לחוש את אווירת הביתיות: ספריות מקיר לקיר אשר מכילות את יצירותיהם של מיטב הסופרים והמשוררים, ספלי חרסינה מעוצבים בלוחיות נחושת מעשי אומן, כורסאות מזמינות. הדבר הראשון שמתחשק לעשות הוא לתפוס ספר, להתפרקד על אחת הכורסאות ולשקוע בקריאה נינוחה.

אולם אל תיתנו להרגשה המנומנמת לתעתע בכם שמא תחמיצו את המנות המופלאות שיודעים להציע בתמול שלשום. אחר צהריים נעים במיוחד התיישבנו, חברי הטוב ואני, במרפסת של בית הקפה. מלצרית חייכנית הגישה לנו את תפריטי המקום, שהם שונים זה מזה: כל אחד מהם כרוך כספר מפורסם ומאחור ישנו הסבר קצר על הסופר. אני קיבלתי את "אי המטמון" וחברי את "חסמבה". שני הספרים מציעים מגוון סלטים, מאפים, דגים ופסטות. הזמנו למרכז השולחן מנת סלט בשם "הפילגש" – סלט עשיר של חסה, בצל, תפוחים, אגסים, אגוזי מלך וגבינת רוקפור מלווים ברוטב מייפל עדין ווינגרט תפוחים. בעיניי אגסים ורוקפור הם שילוב מנצח, שנחל הצלחה.

אחרי הסלט הזמין חברי את "המרק של דויד", מנה שקיבלה את שמה משום שדויד, בעל המקום, היה נוהג לטעום את המרקים, והאורחים, שלא הבינו מהי המנה הצבעונית והמופלאה שעוברת על פניהם אך לא מופיעה בתפריט, היו מגיבים בהתפעלות. רק כעבור שנים מספר הבין דויד את הפוטנציאל העצום במנת הטעימות שלו וכך נולד "המרק של דויד" – מרק עגביות ואורז, מרק בטטה ומרק דלעת ועדשים, כל אחד נמזג לכוס על מגש עץ כשבין הכוסות מונחת לה קערית של טפנד זיתים. המנה מגיעה, כמובן, בליווי לחם הבית שמכינים בתמול שלשום, הוא רך ומזכיר בצורתו עוגת ספוג. ניתן גם לקנות אותו הביתה, וכך היה. לעצמי הזמנתי מנת קציצות דג קוד על מצע עלי בייבי, חציל קלוי מכוסה גבינת מוצרלה וממרח פלפלים. הקציצות, בניגוד לקציצות דגים אופייניות, לא התאפיינו בטעם דגי חזק אלא דווקא בטעם עדין של מוסר-ים מתובל כהלכה.

בתמול שלשום, מתברר, יש גם תכנית אמנותית חודשית, הכוללת ערבי סופרים כגון מאיר שליו ודויד גרוסמן, ערבי שירה ופיוט שבהם יש לסועדים הזדמנות להתוודע מקרוב לאושיות התרבות הישראלית, לשמוע ולשאול. אחרי האינתיפאדה השנייה, ולאור פרויקט הרכבת שגובה מחיר כבד מהעסקים במרכז העיר, נחמד לגלות שיש עסקים שעדיין שומרים על הגחלת.

לקינוח הזמנו פאי שוקולד ואגוזים בשם "פאי נבו ועפרי", שקיבל מקום של כבוד בראש רשימת הקינוחים שאנחנו אוהבים. בצק פריך ועגול שעליו שכבת שוקולד חמה עם אגוזים, ולצדו קערית חרס קטנה עם גלידת וניל. אם אתם מחפשים מקום שקט, נעים, מיוחד, טעים ותרבותי, לכו היום לתמול-שלשום.