כריסטופר קולומבוס

הזמנו ''אנטריקוט כריסטופר'' - מגדל שכבות שתחתיתו פירה, עליו מעין לביבה פריכה עשויה טבעות בצל שטוגנו בבלילת בירה ולמעלה נתח אנטרקוט משובח ועבה, מעוטר בציר עשיר בגוון מתקתק...'' שפרה צח מגלה את אמריקה בקולומבוס

דברים שלמדתי כשנסעתי עם הבן שלי ל''קולומבוס'' בהרצליה: שהשילוט בדרך נמיר מבלבל, שאם מפספסים את הפנייה צריך לנסוע עד שפיים - געש ושם להסתובב ולחזור מחלף אחד... אה, שניים... אה... העיקר שהגענו בסוף.
דברים שהבן שלי למד באותו ערב: ש''נתח קצבים'' יותר טוב אפילו מאנטריקוט ושעם אוכל עדיפה בירה ''שטוחה'', כמו הווינשטפן שלי, מאשר דומיננטית כמו הטובורג שלו (כן, הוא כבר בגיל שמותר לו).

דברים ששנינו למדנו: ש''קולומבוס'' הוקמה כסניף מקומי של רשת הדיינרים האמריקאית TGIF, שהפיכתה לכשרה לא פגמה באותנטיות של האווירה והאוכל אלא רק הרחיבה את מעגל הלקוחות ושהדרך המיוחדת שלה לציין ימי הולדת זוכה לפופולאריות רבה. עובדה: בשעה ומשהו שישבנו שם, זה קרה בזה אחר זה בשלושה שולחנות שונים: הקשה קולנית בגונג, מלווה בהכרזה מתנגנת בקולו הרועם של מאיר, המייסד והבעלים - ''א-ברי-בא-די!'', תהלוכת מלצרים נושאת קינוח עטור זיקוקים ואחריה מובא כלאחר כבוד תרנגול עץ ענקי בן 180 שנה שנקנה מאינדיאני קשיש ובעל השמחה מתבקש להניח יד אחת על הכרבולת ויד שניה על הלב ולהביע משאלה. משאלה אחת, אומר מאיר, כבר הגשים התרנגול – וזו ''קולומבוס'' עצמה, שהוקמה לפני 15 שנה בסגנון של מסעדת בוקרים אמריקאית, עם מפות פסים באדום לבן, אהילי זכוכית צבעוניים, אווירה משפחתית נינוחה ומנות בגודל אקסטרה-לארג'. על כל שולחן מסך מחשב, עליו מתחלפות תמונות מעוררות תיאבון של המנות, עם אפשרות לעבור למסך משחקים.

נאמנים לאווירה שהמקום משדר, אנחנו מדלגים על ראשונות ''מפונפנות'' כמו קרפצ'ו או פטה כבד, והולכים על הכיוון המחוספס יותר: חציל בלדי מעושן בגריל, שרוטב הטחינה שמוגש איתו חורג מהבנאליות בזכות השילוב המקורי עם ג'ינג'ר ורוטב צ'ילי מתוק, ותבשיל של צ'ילי-קון-קרנה, אחת ממנות הדגל של המסעדה. המנה מוגשת בכמות שיכולה בשקט להספיק למנה עיקרית, עשירה בבשר ובשעועית שחורה וטובלת ברוטב עגבניות פיקנטי, כך שאנחנו מאטים בהדרגה את הקצב וסוקרים את הסביבה. מסקנה מסתם ערב מקרי – לפי המגוון בשולחנות, הכולל גם זוגות צעירים, גם משפחות שלמות, גם שולחן של התכנסות נשית ואחר של קבוצת גברים, קולומבוס הצליחה כנראה למצוא את נוסחת הפלא שמתאימה לכולם. אין ספק שגם המחיר משחק תפקיד: 25-30 ש''ח למנות ראשונות, עיקריות בטווח שבין 50 ש''ח ועד סביבות ה-90, ארוחת ילדים מלאה ב-49 ש''ח ותפריט לילה מוזל החל מחצות.

העיקריות שלנו מושכות כמובן לכיוון הבשרים. תחילה שובה אותנו התיאור של ''אנטריקוט כריסטופר'' במשקל 300 גרם ברוטב ציר בקר ופירות יער. ואכן, הצלחת שמגיעה לשולחן לא מכזיבה: מגדל שכבות שתחתיתו פירה, עליו מעין לביבה פריכה עשויה טבעות בצל שטוגנו בבלילת בירה ולמעלה נתח אנטרקוט משובח ועבה, מעוטר בציר עשיר בגוון מתקתק. אבל כשאני שומעת שיש גם נתח קצבים, אני ממהרת להזמין אותו כעיקרית שנייה. את שמו קיבל הבשר מהעובדה שקצבים מביני דבר שומרים אותו בדרך כלל לעצמם, ובצדק. על הצלחת שלי נחות פרוסות בשר שהוכנו לבקשתי בדרגת מדיום-רייר, צרובות בחוץ ואדמדמות בפנים, עם מרקם נגיס ועסיסי, שזוכה למחמאות מהבן שלי, שלאט לאט משתלט לי על הצלחת. מזל שיש מספיק לשנינו.

אחרי שחיסלנו ביסודיות את שתי מנות הבשר, אנחנו מחליטים להסתפק בקרנאץ' שוקולד אחד כקינוח משותף: בסיס של קראנץ' אגוזים, שעליו מוס שוקולד בציפוי קרם שוקולד, מעוטר כציור ברוטב פירות יער אדמדם בצד אחד, וברוטב פסיפלורה צהוב מצד שני. כמה יפה ככה טעים.
בין ביס לביס, אנחנו שוקעים במשחק ''רברסי'' במסוף שעל שולחננו. והנה הדבר האחרון שלמדתי הערב: במשחק רברסי, אסור לאפשר ליריב לתפוס את הפינות, ובודאי לא לחזור על הטעות הזאת ארבע פעמים ברציפות.
קולומבוס
אבא אבן 4, הרצליה פיתוח
09-9589880