כשאמא יצאה לבלות

השקנו כוסיות והכרזנו על תחילת החגיגה, משאירות מאחורינו את ייסורי המצפון על בני הזוג שנשארו עם הילדים בבית. הבירה החומה והמתקתקה, היתה טעימה מאוד והחליקה בגרון. מבט אחד על קהל הלקוחות של הברוהאוס גרם גם לי להרגיש קוסמופוליטית: המסעדה מלאה בתיירים, דוברי אנגלית, יפנית וצרפתית שישבו בזוגות ובקבוצות וחגגו

אמצע השבוע, ערב. אחרי יום עבודה, בילוי אחר הצהריים עם הילדים וחבריהם (כלומר, אינסוף בקשות בסגנון ''בא לי מים'' ו''בא לי קלטת'') ועוד כמה ענייני בית (לא משהו מעבר לשגרת ה''משמרת השנייה'' הידועה של האמהות העובדות, כביסות, בישולים, קניות, שיעורי בית וכיוצ'), ארזתי את עצמי בעטיפה יפה, אספתי חברה (שבמקרה עברה באותו יום מסלול אחר, אבל מעייף לא פחות) ויחד פסענו בצעדים נחושים בשדרות רוטשילד בואכה הרצל לכיוון הברוהאוס. עם האנרגיות של היום הארוך מאחורינו, הרגשנו כמו תלמה ולואיז וצעדנו לנו נחושות, בלי להעיף מבט לאחור. בתקופה זו של השנה, ימים אחרונים של טרום קיץ, היו השדרות מלאות מבלים, וכך גם בתי הקפה והמסעדות, ואווירה חגיגית ומרגשת עמדה באוויר. ואולי זו היתה רק חגיגת הניצחון הפרטית שלנו: צלחנו עוד יום!

בברוהאוס קיבלה אותנו המארחת בפנים מאירות, והובילה אותנו לשולחן ממנו יכולנו להשקיף על צינורות הבירה, דרכם עוברת הבירה שמיוצרת במקום, בדרכה לחביות. מסך טלוויזיה מעל הבר שידר כדורגל בלי הפסקה וברקע הנעימה מוסיקה. קראנו את התפריטים הגדולים בתשומת לב, ובינתיים פסעו סביבנו מלצרים עמוסים בצלחות מהבילות והשאירו אחריהם שובל ניחוחות מגרה. חלפו רק כמה רגעים מאז שנכנסנו למסעדה אבל שתינו כבר הרגשנו שטרדות היום מתפוגגות מעלינו, הקמטים מתיישרים והתרגשות נעימה לקראת החוויה המזומנת לנו התפשטה בכל גופנו.

בינתיים טעמנו מהלתת שהוגש בצלוחית קטנה והתפעלנו מהטעם הפשוט אך טעים כל כך של הגרגרים. למרות שהיינו רעבות, פתחנו בשתייה, שתעזור לנו לעבור מחלק א' של היום לחלק ב'. כוסית מרלו בשבילי ושליש בירה מסטרס - שעוררה בה זיכרונות מביקור שערכה לפני שנים במבשלת בירה גינס באירלנד – עשו היטב את העבודה.

השקנו כוסיות והכרזנו על תחילת החגיגה, משאירות מאחורינו את ייסורי המצפון על בני הזוג שנשארו עם הילדים בבית. הבירה החומה והמתקתקה, היתה טעימה מאוד והחליקה בגרון. מבט אחד על קהל הלקוחות של הברוהאוס גרם גם לי להרגיש קוסמופוליטית: המסעדה מלאה בתיירים, דוברי אנגלית, יפנית וצרפתית שישבו בזוגות ובקבוצות וחגגו.

בחרנו בארוחת טעימות זוגית (99 ₪ לסועד, מינימום שני סועדים), בה ניתן לבחור מתוך תפריט קבוע שלוש מנות ראשונות, שלוש עיקריות, שלוש תוספות, לחם כפרי וחמאה וגם שני קינוחים. דיל משתלם בהחלט, שכן הוא מאפשר לטעום ממגוון רחב של מאכלים טובים, ולשבוע בשל כמות האוכל הרבה, שמספיקה לשלושה, או יותר נכון, לשלוש.

לראשונות קיבלנו קרפצ'ו בקר עשוי פרוסות דקות של סינטה כבושה עם חומץ בלסמי, שום, רוקט ופרמזן מגורר גס, שהיה טעים מאוד, אם כי כמות הירק היתה רבה מדי לטעמנו. לשולחן הגיעו שתי צלחות נוספות ובהן שרימפס ופטריות טמפורה עם רוטב איולי יפני, מעט חריף, אבל טוב, ושלל פטריות עם אגוזים ברוטב טריאקי, שהומלץ בחום על ידי המלצרית החביבה. שתי המנות היו טעימות, השילוב בין פטריות חמות ואגוזים מוצלח מאוד, הן בשל המרקמים השונים והן בשל הטעמים שמשתלבים.

העיקריות היו צעד נוסף בכיוון הנכון: שיפודי פילה בקר מבשר מעולה, צלויים במידה הנכונה, לצידם רוטב שמנת ופלפל, ברוהאוס ספריבס מהגריל ברוטב הויסין וג'ינג'ר, שהיו טעימים מאוד, ושרימפס ברוטב חמאה, שום ויין, שלמרות שהתלהבנו מאוד מטעמם, כבר לא יכולנו לאכול יותר. בכל זאת, שתי נשים לבד. כך יצא שחזרתי הביתה עם מנה לבעל, מה שעזר להתמודד עם רגשות האשמה שכנראה אף פעם לא אצליח לקבור באמת. על השולחן היו גם צ'יפסים טעימים, אורז ותפוחי אדמה, שבקושי אכלנו. יש גבול גם לפינוק.

קינחנו בקרם ברולה (רצינו רק לטעום בשביל לספר לחברים, אבל לא יכולנו להפסיק, הוא היה פשוט מצוין, עם ארומה ונילית להפליא), ובסורבה פטל ופסיפלורה שהרגיעו את כל הטעמים שספגה לשוננו בערב אחד.
כשיצאנו לשדרה בדרך חזרה, עם שקית טייק אווי לבעל ביד ושיר בלב, אמרנו זו לזו שצריך לעשות את זה יותר. אולי בפעם הבאה נביא גם את בני הזוג, מה יש? מגיע להם שנפרגן להם.

ברוהאוס
שד' רוטשילד 11, תל אביב
טלפון: 03-5168666