ברברוסה קיים רק חצי שנה, אבל לא הייתם מנחשים את זה: המבנה הפנימי משרה אווירה של נינוחות השמורה רק למוסדות ותיקים. משהו בתאורה, בריפוד של המושבים,
ביציבות של הריהוט שמזכירה מועדון גברים לונדוני. מבט מדוקדק יותר מגלה שזה לא יכול להיות מקום רב-שנים.
העיצוב חדשני ומתוחכם מדי – על גבי הבסיס ה''כבד'' מורכבים אלמנטים רעננים, קלילים, שנונים, שהופכים את המקום למה שהוא: פאב ביתי מהרגע הראשון שאתה נכנס אליו, דרך כניסה שמעוצבת כבקבוק.
כמו מיטב המוסדות האלכוהוליים העכשוויים, הברברוסה מציע מגוון מרשים של משקאות וברזי בירה, ומתגאה ברכש חדש, ''בייס'', בירה מסוג אייל (ale) שמהווה הפתעה מרעננת בנוף המקומי. עם זאת, מבחינתי אין זולת גינס, שלשם שינוי הגיעה לדלפק כשהיא לא קרה מדי; יש בארץ נטייה לקרר את הגינס עד מוות, כנראה עקב דרישת הקהל, וזו טעות עצובה.
אלכוהול בצד, הייחוד של הברברוסה הוא במטבח שמציע מגוון נכבד של מנות, שבדומה לעיצוב של המקום נעות מן הקל והנישנושי אל הכבד והמתוחכם. אחת ההברקות היא מנת הכבד הקצוץ. מעבר לטעם המשובח, שגרם לי לערוג בגעגועים נוסטלגיים למסעדות ברות שלא פקדתי מזמן, המנה גדולה, מלווה בלחם ובירקות, משביעה, ועולה 18 ש''ח בלבד.
הברקה נוספת היא הסינפטה (מתחרז עם רוזטה) – גבינת פטה ועגבניות מיובשות בעטיפת סינטה ובציפוי פירורי לחם ושומשום (38 ש''ח), לטעמי מנה אידיאלית למי שחש רעב נובע-אלכוהול אבל מודע לכך שכבר אכל מספיק ליום אחד: בדיוק הגבול בין שביעה לזלילת-יתר.
טעמתי גם מקלצונה הבשרים, מאפה ובו רצועות הודו בדבש, עוף ופטריות, שסיפק גם טועמים אחרים. הקלצונה הוא מאכל נפוליטני מסורתי העשוי מבצק פיצה ממולא, גירסה מעודנת לסמבוסק, אני מניח.
חשתי שובע, אלא שאחרי כוס שנייה של גינס וכוסית ג'יימסון, שהיה הוויסקי החביב על המחזאי הגאון סמואל בקט, תקף אותי רעב מחודש, והסקתי שמשהו קליל כמו שרימפס יעשה את העבודה. הזמנתי את הגרסה המוקפצת בחמאת שום, יין לבן ושמנת (60 ש''ח) ושוב, לא התחרטתי. שרימפס כהלכתו, עשוי במידה הנכונה ומעודן.
עכשיו שהקיבה מלאה וכמות מדוללת של דם זורמת באלכוהולי, חשתי מסופק ממצבי הקיומי והרגשתי נוח מספיק לפצוח בשיחה עם הסובבים אותי, על עוד כוסית ג'יימסון. זה התאפשר, כי למרבה המזל הברברוסה אינו מסוג המקומות שתמיד חשודים בעיניי כי הוקמו על ידי יצרני מכשירי שמיעה: המוזיקה מתנגנת בווליום הגיוני, ולא צריך לצעוק לתוך התנוך של האדם לידך על מנת להישמע.
התרווחתי מעט בכיסא והבטתי סביב בנוף האנושי, שהיה מגוון. נדמה היה לי שהג'ינג'ית על הבר עושה לי תנועה רומזנית עם הלשון, אבל לא הצלחתי להחליט אם מצאתי חן, או שהיא מסמנת לי לנקות את שרידי השרימפס מהשיניים. נשארתי לשבת.
ברברוסה, פיק''א 8, חיפה, טל' 8114010
