אין ספק, רוחה של סבתא לאה מרחפת בכל פינה של ''נתנאלה'': בצבעים הנעימים, בכורסאות הישנות העומדות בפינה, בוילונות התחרה על החלונות, בארוניות הקטנות שבתוכם כלי חרסינה קטנים, ממש כמו שהיו לי בביתי בילדותי.
בחוץ יש גשם, ברקים ורעמים. קר לנו ואנו מחפשים משהו שיחממנו מבפנים. לכן קיבצתי ואספתי קובץ מתכונים. שיישמחו לנו את הלב בעונת הגשמים.
הוגשו לי שתי ביצי עין עשויות ב ד י ו ק כמו שאני אוהבת – הפוכות אבל רק לרגע קט כדי שהחלמון ישאר רך וקטיפתי ואז אוכל בלי שאף אחד יראה אותי (נו, כך קיוויתי) לנגב אותו מהצלחת עם פרוסת הלחם בחמאה.
את הקפוצ'ינו שלי אני שותה בבית-קפה. אני מעשן, לכן בחורף יוצא לי לעיתים קרובות לשבת במרפסת בית הקפה שמוגדרת "אזור-עישון", מכוסה בסוככי פלסטיק וזרועה תנורי גז בצורת פטרייה. כולנו מכירים את הרגשת הרוגע הזו, לא משנה כמה הומה-אדם המקום, תמיד יש איזושהי תחושת רגיעה בישיבה באזור המחומם כאנטיתזה לסופה שבחוץ.
ליד הפירה היה גוּלָש עם בשר רך בדיוק כמו שצריך וחתיכות תפוחי אדמה שקיבלו את טעם התבשיל שבסיר. הירקות המבושלים שהשלימו את הצלחת היו חתוכים דק דק, ומכילים הפתעות בלתי צפויות כמו חצילים ושורשים.
בין אם אתם מכינים סופגניות מבצק אשל, כמו של הדודות שרוצות לגמור עניין מהר ובין אם אתם ממתפיחי השמרים המעטים שעוד נותרו, תשמחו בוודאי לשמוע שיש מי שמשקיע ה- מון עבודה בסופגניות שלכם. באסף ארטיזנל הלכו על כל הקופה ופצחו החג הזה בסופגניות בריוש ובעיברית- הכי קשה ומושקע שיש. הנה המתכון.
קשה לקבל תמיד את ספל האספרסו בדיוק כפי שנרצה אותו. אבל בעולמנו המודרני ניתן להגיע לתוצאה שתשביע את רצוננו תמיד בכך שנכניס לביתנו מכונת אספרסו.
בשעות הבוקר המקום מוקף במראות של סוחרי עתיקות, גופי תאורה, כלי קריסטל, טקסטיל ושאר מראות של שוק מזרח תיכוני. בשעות בין הערביים נראה הקפה מבין שורות של נברשות קריסטל ובערב ניתן לשבת בין יצירות האומנות שבתוך המקום.
במקום משולשי גבינה צהובה סטנדרטיים, יגישו לכם כדורי לבנה רכים בשמן זית ריחני או גבינת שמנת בשומשום.במקום ירקות עייפים, תקבלו סלט אבוקדו או חצילים עם עדשים ורוטב רימונים, וסלט חסה ערבי קטן וטרי מתובל בשמן זית, נענע, מלח גס ושומשום
אני, למשל, מגדיר קפוצ'ינו כ''שליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף''. רוב בתי-הקפה הקנדים, לעומת זאת, מגדירים קפוצ'ינו כ''טיפת אספרסו, מוצפת בקצף חלב ספוגי שרוף עם פצפוצי-שוקולד מלמעלה''.
עירוניים בלב ובנפש וגם בגוף שחלק אינטגראלי, שלא לומר טוטאלי במהות היחסים המורכבת שלהם עם הכרך זה להתחכך עם סלבריטאים, או לפחות לשבת בבתי קפה שישבנים של ''סלב'' ישבו שם דקה קודם.
עירוניים בלב ובנפש וגם בגוף שחלק אינטגראלי, שלא לומר טוטאלי במהות היחסים המורכבת שלהם עם הכרך זה להתחכך עם סלבריטאים, או לפחות לשבת בבתי קפה שישבנים של "סלב" ישבו שם דקה קודם.
אם אתם מבקשים לרכוש עוגיות מזרחיות מצויינות – זה המקום. אם בנוסף אתם מתגעגעים לחופי סיני, לבתי קפה בפוקארה, או ... לשנותיכם האבודות – בואו לבלות כאן שעתיים.
באחד האמשים, ישבתי בקפה עם שתי חברות, ביקשנו שלושתנו הפוך קטן בלי קצף....
ברבהר בנוייה מאבן מקומית וממוקמת במעין-טראסה שנבנתה לתוך החורש הטיבעי, ענפי קטלב, אורן, אלה. לא תמצאו בתפריט הברקות לשוניות, או קולינריות, בסגנון שני (אייל), אבל תמצאו בו את כל הנחוץ כדי להנות הנאה שלמה בפינת האלוהים הקטנה שמצאתם.
ב-1882 הוקמה המושבה הגלילת ראש פינה. הורתה ביסורים אין קץ, חולי, רעב, וסכנת נפשות. הישיבה על המרפסת של שירי ביסטרו אין בה ולו קצה קצהו של רמז לאותם הימים
שחור כמו השטן, חם כמו גהנום, טהור כמו מלאך מתוק כמו אהבה. ''
אחרי ליל ''קנסטה'' סוער, התעוררנו ליום שמש חורפי מסנוור, העולם היה שטוף באור וריח של טוהר. דישדשנו במורד המדרגות כמו ילדים שעשו לילה אצל סבא וסבתא.....
הידעתם שאסור שיעברו 30 שניות מהרגע שהאספרסו יוצא מהמכונה ועד שהוא מגיע לשפתיו של הלקוח?
רגע לפני פרוץ החגים חייבים לומר משהו בזכות יופיים של ימות החול. קמים, מתלבשים ויוצאים לרחוב. בימים כאלה, אין כמו בית קפה ליד הבית לספק לך את החוויה השפויה הנקראת בית קפה.
לא שקפה נמס או בוץ עומדים חס וחלילה לפנות את הזירה, אבל אם בעבר שתיית קפה אמיתי היתה ארוע חתרני כמעט, היום הוא הופך לבילוי המועדף עלינו הישראלים. וכהוכחה די להציץ במסעדות היקרות המושקעות והמצויינות שמשוועות ללקוחות, בעוד בתי הקפה מוקפים בתורי אנשים המשחרים לכסא פנוי.
כשאומרים שטם טיש בגרמנית מתכוונים ''השולחן של הקבועים'' אבל בעברית פשוטה, זו מסעדה שממוקמת באמצע בוגרשוב בתל-אביב. טוב, אולי לא ממש מסעדה אלא יותר בית קפה. בעצם, כל ניסיון להגדיר את המקום הזה לפי הסכמות המוכרות יסתיים ב'אבל'. אז נוותר.
כריס חברתי הצרפתיה, שינקה שיק בחלב אמה, (המילים הראשונות שלה היו ''פטה כבד אווז סילבופלה''), ואני, עכברת כפר מצויה (המילים הראשונות שלי לדוגמה, היו שניצל, צ'יפס, הרבה), יצאנו לערב בנות ב''תעתוע''.