את היינות המצוינים ליוו טאפאס שונים: כבד קצוץ, כרובית ברוטב איולי, בטטה אפויה, חציל בלאדי עם לבנה וסלט פלפלים קלויים עם פרוסות ברזאולה
באדיבות ''טוביה בר'' ירושלים
למרות שהמנה העיקרית כשלעצמה גדולה ומשביעה, אל תוותרו על המנות הראשונות: קרפ'צו סינטה, בתיבול עדין אך מדוייק, ומנה ציורית של פטה כבד, שהוגש, במקום עם ריבת הבצל הנדושה, עם ריבה מרירה-מתוקה של קליפות תפוזים
טמפטיישן אחד המקומות הבודדים באלנבי שמשלב אוכל טוב, אלכוהול איכותי, אווירה מיוחדת שמפתים לחזור ולבלות במקום פעמים נוספות.
יש ל''בר בר'' את הקבועים שלו, תושבי השכונה (נקרא לה ''שכונת הבימה''), שהם בני בית במקום. הנחמד הוא שקל מאד להפוך לבן בית בעצמך: מהפעם השנייה שתכנס כבר תכיר אותך המלצרית ואפילו יש סיכוי טוב שתזכור מה הזמנת בפעם הקודמת.
''הסצ'מו בר'' מתגאה בחודש וויסקי, כל חודש הפאב מוריד את מחירו של וויסקי מסוים בכמעט חמישים אחוז ולכן כל אחד יכול לטעום מוויסקי טוב מבלי לחפור עמוק בכיס .
ביום חמישי הקדוש, המוקדש כולו לספקולציות וניתוחים טקטיים על קבוצתי האהובה , אזרתי אומץ ויצאתי בקור ל ''פיצ'ר '' שבהרצליה פיתוח במטרה לחוות שם את חווית יום חמישי
נטלי מציעה קוקטיל ייחודי: ג'ין גורדונ'ס עם מיץ מנגו. שלאחר מכן מתגלה כשילוב מעניין וטעים. מיכל מזמינה דובונה (אפריטיף המורכב מתערובת של יינות אדומים) שהוגש בתוספת פלח לימון שנתן עקצוץ מיוחד.
צ'ייסר, בר חדש באלנבי ויורשו של אלנבי 44 הוא קודם כל מקום לאנשים שיודעים ואוהבים לשתות. אין כאן אוכל - יש כמה נשנושים, וקצת סושי, לפעמים - אבל ברור שהשתיה במרכז. ועל השתיה מנצחים הברמנים המקצועיים ביותר שפגשתי, שיודעים באמת איך להתאים משקה ללקוח.
החלל הגדול תוחם בחובו הרבה תאי ישיבה אינטימיים, שמופרדים ע''י מחיצות גבס נמוכות, וגורם לכל העסק להיראות קצת כמו מערה שמתחשק ללכת בה לאיבוד.
אחרון חביב ממש לפני הצומת עם אלנבי הוא הטאצ' – דאנס ופיקאפ בר. שתיתי קוקטייל וודקה גרנדין ואבטיח. משהו מתוק מריר ודופק ת'ראש שחבל! אחר כך שתיתי קפיריניה טובה...
הגרסה הישראלית של הבר האירי כל כך מוצאת חן בעיננו שמבחינתנו, ''דבלין בר'' הוא הוא הדבר האמיתי. עושה רושם שלא תהיה ברירה אלא לשוב עם נשותינו......
אתם מתלבטים לאן לצאת? ה''מכה בר'' יכול להיות הפתרון בשבילכם. החל בעיצוב החדשני....
מוצאי שבת. יש מקומות שמרגישים את זה. ירושלים. אחרי יום של בדידות יחסית של הרחוב הירושלמי, מרכז העיר מתחיל להתמלא וירושלים חוזרת לשיגרה. הבסטות בכיכר החתולות נפתחות וקבוצה של סטודנטים מצלמים סרט. אנחנו נכנסים למתחם של חצר פיינגולד בנחישות אל עבר ''אדום'' מסעדה ובר יין.