פפרדלה

ענבל לורן חגגה את הוולנטיינס במסעדת שף בבית שאן, ומתברר שלא היה נכון מזה לאותו ערב.

ערב הולנטיינס, בן זוגי ואני בדרך חזרה הביתה מחופשה של כמה ימים בגליל ובגולן, עוצרים בבית שאן לארוחת ערב. בית שאן אולי לא ידועה כמעוז קולינרי, אך ממה שקראתי על פפרדלה, מסעדת השף היחידה בעיר, נחה עלי אופטימיות זהירה. אנחנו מגיעים לכתובת המיועדת, ומגלים את מה שנראה כמחיצות ארעיות של מסעדת דרכים, ״כאן פפרדלה?״ אני שואלת בהיסוס מה עובר אורח, לא להראות קלולס מדי, לכאן או לכאן. וזה אכן כאן.

אנחנו מדברים עם המארחת ומתיישבים לצד שולחן על מדרכת הפסאז' (למעשה כמו כל מקומות הישיבה במסעדה - פנים המסעדה פונקציונלי ומשמש בעיקר להכנת האוכל). העיצוב אקלקטי מאד, ספק מכוון, בצבעי חום ולבן עם נגיעות טורקיז. הריהוט מעץ ומלמין, על הקיר תלויים מראה ולוח במסגרות זהב, שלפי הכיתוב עליו למדנו שיש הערב כמה מנות מיוחדות לכבוד יום האהבה. סמוך לתקרה גם מרחפים בלוני לבבות אדומים וזהובים. על כל שולחן, וזה דווקא מרענן מאד, כמה פרחים טריים באגרטל קטן. בכל אופן נראה כי עיצוב הוא לא בראש מעייניהם של בעלי המקום, נותר לנו לקוות כי הם מתמקדים בעיקר, דהיינו באוכל.

ספיישל יום האהבה

לראשונות אנחנו בוחרים שלוש מנות שונות האחת מהשנייה, סלט אנדיב, נקניקיות מוסר ים וניוקי פטריות שמנת וערמונים, כאשר שתי הראשונות הן ספיישלס לוונלנטיינס. היינו בטוחים שהתמזל מזלנו לטעום מנות מחוץ לתפריט הקבוע, אך מאוחר יותר התברר לנו כי התפריט משתנה תדיר, לפחות פעם בחודש (לפי המלאי העונתי) ומנות מיוחדות הן דבר שבשגרה.
הסלט הכיל עלי אנדיב, תותים, כרוב ובצל סגולים, רוקפור ותערובת אגוזים קלויה. בעיני הסלט הזה הוא הברקה לוולנטיינס, עם התותים האדומים, הרוטב המתקתק וקראנץ׳ האגוזים, ועם סינרגיה מענגת בטעמים (לבד אולי מהבצל שהיה מעט בועט שם).
הנקניקיות ממוסר ים היו מקוריות מאד, זו הפעם הראשונה שטעמתי נקניקיות דגים עם כל הטקס - המעטפת והקשירה האופיינית לנקניקיות. היה להן טעם דגי מובהק עם כיוון לימוני, מעט צ׳ילי והרבה כוסברה (שאני באופן אישי אוהבת). הנקניקיות הוגשו על מצע פירה קרמי, עם קונפי בצל, ברוקולי מאודה ורוטב בר בלאן צרפתי מהנה, לצד מעין פנקייקים תוצרת בית. קישטו את המנה פרחים סגולים קטנטנים והיא הייתה מנה מרהיבה ויזואלית. גרסת השף לנקניקיה בלחמנייה, אם תרצו.
הניוקי היו קלאסיים, הם השתכשכו ברוטב עשיר עם פרמז׳ן מלמעלה, כאשר ערמוני הרוטב הוסיפו להם עומק טעמים. מדובר גם במנה נדיבה (כמו מרבית המנות במסעדה, יש לומר).

את הארוחה ליווינו ביין אדום, בלנד קברנה ושיראז של כנען, והמלצרית הודיעה לנו שיש ריפיל על היין, כנראה לכבוד הוולנטיינס. זה שימח מאד את ליבנו (או בעיקר את לבי, בתור חובבת האלכוהול מבנינו) המלצרית הייתה לבבית, וכך נראו גם יתר המלצרים והמלצריות. בשולחנות לידינו סעדו משפחות, זוגות וקבוצות חברים, שנראה כי מקרוב באו. רוב השולחנות היו מלאים.

את מסעדת פפרדלה פתחו לפני שמונה שנים בני הזוג לירן ואלירן, היא בניהול והוא במטבח. זה היה אחרי שחזרו מטיול ארוך במזרח לכור מחצבתם בית שאן, כדי להתיישב, והיו בחיפוש אחר הדבר הבא, כאשר יום אחד קרץ להם שלט ״להשכרה״ בעיר. לירן התמקצע לפני כן במסעדות בתל אביב, בעיקר אסייתיות, וכאן הוא מכין את מה שהוא אוהב לבשל בבית, סגנון אותו הוא מכנה, ״איטלקי פיוז׳ן״. לבני הזוג כמה מיזמים קולינריים נוספים באזור הצפון, ועושה רושם שיש להם אנרגיות למכביר. מתברר אגב, שלפי הסכם השכירות אסור להם להקים דבר קבוע בשטח, זה מסביר באופן חלקי את העיצוב של פנים-חוץ המסעדה.

מוסר השכל

לעיקריות אנחנו מזמינים מוסר ים ריזוטו ״אסור״ ופפרדלה קדירת פטריות.
המוסר ים, שהוגש על מצע ריזוטו שחור, מעט ברוקולי וקרם מאפונה טריה, הוא גולת הכותרת של הארוחה מבחינתי. אצבעות הדג היו נהדרות - פריכות, עסיסיות, נימוחות, עם קראסט מענג. לריזוטו הייתה מתקתקות עדינה שמתפשטת לרוחב הפה. קרם האפונה היה מרענן, קליל ומאזן את הכבדות של הריזוטו. בן זוגי, שבכל הקשור למזון הוא לא חבר של מה שבא מהים, אכל מהדג כנראה יותר מכפי שאכל אי פעם.

הפפרדלה קדירת פטריות היא מנה עשירה מאד. הפפרדלה עצמה טובה מאד, ועשויה במקום, כמו כל מנות הפסטה. הרוטב מורכב מפטריות משני סוגים, שמנת, שרי, בצל סגול חתוך גס וז׳וליאנים של בצל ירוק, שילוב צבעים נהדר. אך על הפפרדלה, אחרי הארוחה הדשנה, כבר לא הצלחנו להתגבר ולקחנו אותה אתנו חזרה הביתה.

הגדרה חדשה לברולה

לקינוח, לאחר הפסקה נאותה של כעשרים דקות להשבת הנפש, אנחנו חולקים קרם ברולה ״אמרטו״ מיוחד לוולנטיינס. הברולה עצמו במתיקות מאוזנת, דחוס מעט יותר מהרגיל עם שכבות פקאן ומרציפן וזיגוג עבה. מוגש עם קציפת מסקרפונה אמרטו ודיסקיות שוקולד לבן. הכפיות חופרות בו במרץ והברולה נעלם כהרף עין. מנה שממש מגדירה מחדש את קרם הברולה הקלאסי. את כל הטוב הזה אני מורידה עם כוס גדולה של חליטת נענע לימון, כהרגלי בקודש.

פפרדלה, מסעדת שף שמגישה אוכל איטלקי פיוז׳ן, הפתעה קולינרית נהדרת בדרך לצפון.