ערק קעוואר

לפעמים סיגר הוא רק סיגר. ולפעמים ערק הוא לא רק בקבוק בשלושים שקלים. עומר גנור, זמן אמיתי, מציג בפנינו את החבר החדש: ערק קעוואר. הוא ירדני, הוא בן למשפחה טובה והוא מכיל לפחות ארבעים וחמישה אחוזי אלכוהול

ערק. מה עובר לכם בראש עכשיו? אני משוכנע שהתשובות לשאלה הזו מאד מגוונות, כי ערק, משקה בעל מטענים תרבותיים, עשה מסע לא פשוט בשנים האחרונות, מהפריפריה אל לב הקונצנזוס של תרבות השתייה הישראלית. יש כאלו שערק בשבילם זה רק טעים או מגעיל, יש כאלו שבשבילם זה הריח של סבא ויש כאלו שערק מזכיר להם את תקופת הלימודים שלא התאפיינה בעודף כסף. בשבילי ערק זה זיכרון. הייתה לי חברה, תימנייה מצד אחד ועירקית מהשני. בוקר אחד היא הרגישה לא טוב, ובערב כבר הייתה ממש חולה. כפולני טוב שלחתי אותה אל הרופא, אבל אז הביט בי אביה, הפיק נחירת זלזול, השכיב אותה על המיטה ועיסה אותה עם ערק. אני לא יכולתי להירדם כל הלילה בגלל הריח שנדף ממנה, אבל בבוקר המחרת היא קמה כמו חדשה.

אז מיהו הערק? הערק הוא חבר במשפחת משקאות האניס, שבהם גם האוזו היווני, הראקי הטורקי,הפסטיס הצרפתי ועוד. המשותף למשקאות הללו הוא התיבול שלהם, אותו טעם אניסי מוכר, המגיע מהשמנים המופקים מצמח האניס, כוכב האניס, ליקריץ, שומר ועוד. אבל חומר הגלם של המשקה אינו הצמחים הללו. הבסיס הינו תזקיק ענבים או דגנים (תלוי באיזה משקה, בערק יהיו אלה ענבים) המתובל בנותני הטעם. כלומר, בפשטות – קחו ברנדי, תוסיפו לו טעם של אניס ויש לכם ערק. או כך חשבתי.

מתברר שלא. לאחר שנים שנמנעתי מכל המשקאות הללו, לפני כשנה התחלתי לשתות פסטיט. פרנו, ריקר(ד), ברז'ה, אפרון, את כל הצרפתונים האלה אהבתי. הערק נותר מחוץ לתחום בגלל שהיה חזק מדי בטעמו האניסי. אולי זו הפולניות, אולי זה העובדה שיש לי דודה שגרה בפריז ולא קרובי משפחה בחאלב, לערק לא התחברתי. אבל יום אחד, לפני חודש בערך, בא אדון קעוואר ולימד אותי כמה דברים.

למדתי שערק הוא לא משקה כל כך פשוט. למשל, יש ענבים שנחשבים למוצלחים יותר עבור ייצור התזקיק שעליו מבוסס הערק ויש כאלה שלא ממש מתאימים. גם תיבול בטעם אניס יכול להיות ברמה גבוהה תוך שימוש בצמחים אמתיים ובשמן המופק מהם, אבל יכול גם להיעשות בעזרת חומרי טעם וריח מלאכותיים וזולים. ותאמינו לי, זה משנה. לאחר שהשתתפתי בטעימה עיוורת של חמישה סוגי ערק אני יכול להעיד שיש הבדל מוחשי, מורגש וחד משמעי בין ערק אחד למשנהו. עוד עובדה מעניינת שלמדתי היא שערק אמיתי עם תיבול איכותי חייב להכיל לפחות 45% אלכוהול.

מכירים את הקסם, ששקוף ושקוף הופכים ללבן? כשמוסיפים לערק או לאוזו מים הוא מתחלב, כלומר משנה את צבעו ללבן אטום, וזאת מכיוון שהחומר הפעיל בשמן המופק מהאניס נמס באלכוהול ונעשה שקוף. ברגע שאחוז האלכוהול בתמיסה יורד מתחת ל-45% קורה תהליך כימי (לא מעניין במיוחד) והחומר הזה צץ לו חזרה ומתחלב. מי מכם שאומר לעצמו "רגע אחד – אני שותה ערק והוא 40% אלכוהול!".
עלו כמה שורות למעלה ותסיקו מסקנה.

ועכשיו אציג בפניכם את החבר החדש בארון המשקאות שלי. הוא עומד שם ליד בקבוקי ויסקי בשווי מאות שקלים, קלבדוס פייר מגלואר בן 12 שנים ועוד כמה ממתקים לא זולים – והוא עומד לידם בכבוד. קעוואר הוא ערק חדש בארץ. משפחת קעוואר היא משפחה מכובדת מירדן אשר מייצרת ערק כבר עשרות שנים. סב המשפחה, אסקאנדר, היה בעל שם בירדן ונחשב מומחה גדול בייצור ערק איכותי. אגב, מי מכם שמסתכל עכשיו שמאלה על תמונת הבקבוק גם רואה אותו. לאחר תהליך שארך שש שנים חנכה משפחת קעוואר בנצרת את המפעל הישראלי שלה, וגם אנחנו יכולים עכשיו ליהנות מהערק המעולה הזה.

הקעוואר הוא ערק איכותי. בלי להיכנס לפרטים טכניים, הוא מיוצר מהענבים הנכונים ומתובל בצורה הכי איכותית שיש. זה אומר שהוא מגיע ב-45% אלכוהול – לפחות. ישנם שלושה סוגים של קעוואר ואתם יכולים להחליט כמה חזק אתם אוהבים את הערק שלכם. הקעוואר עם הכיתוב הירוק מגיע ב-45% אלכוהול, אותו בקבוק בכיתוב אדום יכיל 50% אלכוהול, ומוצר הדגל הוא "השחור" – ומכיל לא פחות מ-53% אלכוהול. כל האיכות הזו לא באה בחינם. הקעוואר הוא בקבוק לא זול ביחס לערק. הירוק והאדום עולים כמה עשרות שקלים, והשחור כבר מזמן חצה את קו המאה. אבל החוויה שווה את זה, ואני בהחלט בעד לשלם יותר, גם הרבה יותר, בשביל משקה איכותי.

בימים אלו אני מחובר לאדום. השחור קצת כבד עלי, אבל אין לי ספק שאתבגר אליו. אני שותה אותו עם אשכוליות אדומות או עם לימונענע ומאד מרוצה, אין לי ספק שהקיץ הבא שלי הולך להיות כולו קעוואר. דרך אגב, יודעי דבר אומרים שהצורה הנכונה לשתות ערק היא מה שנקרא שליש-על-שני-שליש, כלומר יחס של 2:1 בין הערק לבין מים (לטובת המים). רוצה לומר – מוזגים לכוס ערק, מוסיפים פי שתיים מים ורק אז מוסיפים את הקרח.

הבהרה – הכותב אינו מועסק במישרין או בעקיפין בשום צורה שהיא ע"י משפחת קאוואר, חברת הכרם או כל גורם אחר. הכתבה הינה חווייתית ואין לראות בה יותר מאשר דעתו האישית של הכותב.

סדנאות אלכוהול בזמן אמיתי