על גדות הקישון

''הקיש הבלקני כה ערב לחיכה של חברתי, עד שהזמינה גם קיש בצל וכרישה קטן. כה קטן הוא היה עד שקראה לו בחיבה 'קישון'. כשראיתי את המבט המצועף בעיניה כשטעמה מהקישון ידעתי שזו אהבת אמת..''. שיר כידן התמוגגה מלחמים, מאפייה ובית קפה

לחמים בלב הבועה התל אביבית נמצאת על התפר שבין הרחובות קרליבך והחשמונאים, במיקומה כמו גם באופייה. בעצם זו לא ממש מסעדה, ואפילו לא בדיוק בית קפה. זו יותר מאפייה. אבל כמו שכבר הבנתם, לא סתם מאפייה, אלא כזו הפונה לתושבי הבועה המתוחכמים יותר, אלו שלא יסתפקו בבורקס תפוחי אדמה ויעדיפו לקנות מקלות פיצה. אפילו העוגות שודרגו, ובמקום עוגת שוקולד רגילה תמצאו כאן עוגת שוקולד אספרסו, קראנץ' חלבה, פיסטוק ושוקולד לבן, וקראנץ' ריקוטה ושטרוייזל. אבל את כל זה עדיף שתקנו הביתה כדי לכבד את האורחים שיגיעו לשבת. קודם לכן, כדאי לכם ליהנות מארוחה מפנקת מבית היוצר של אורי.

הגעתי לשם ביום שישי השבוע כדי לפגוש חברה לבראנץ' הקבוע. חיפשנו מקום חדש ושונה משלל בתי הקפה באזור, אבל שבכל זאת יהיה קרוב לבית, כי אמור לרדת גשם ולמה לקחת סיכונים. אחרי שהשתייה הקרה החזירו לנו את נפשותינו, יכולנו להתפנות למטרה החשובה שלפנינו. אוכל!

חברתי פתחה עם קיש בלקני, שהורכב מעגבניות, גבינת פטה, בצל סגול, זיתי קלמטה ובזיליקום, והגיע עם סלט מעוטר בגרעיני חמנייה. היתרון של מאפייה המתפקדת כבית קפה התברר מייד. הקיש יצא זה עתה מהתנור, וכל ביס היה עמוס גבינה נימוחה בפה שהשאירה טעם של עוד. על אף החשש הכבד שלי מכמויות הגבינה הנדיבות שהושקעו בכל מאפה, הטעם המיוחד של הקיש הבלקני שלה שכנע אותי להזמין קיש בטטה. כאן הורכב הקיש מגבינת גאודה וטימין, כאשר רצועות בטטה מתוקות נחות על הקיש כקישוט המעדן את טעמה של הגבינה. מתיקות הבטטה השתלבה באופן מושלם עם הגבינה, והשילוב האפיל על טעם הבצק. לא דבר של מה בכך לאוהבת בצק שכמוני. הקיש הבלקני כה ערב לחיכה של חברתי, עד שהזמינה גם קיש בצל וכרישה קטן. כה קטן הוא היה עד שקראה לו בחיבה 'קישון'. כשהמלצר הופיע דקה לאחר מכן כדי לשאול אם הכל בסדר והתעניין בשלום הקישון, נוכח כי כבר לא נותר לו זכר. אני חייבת לומר כי למרות שאנו נוהגות לחלוק במנות כדי לחוות כמה שיותר טעמים, כשראיתי את המבט המצועף בעיניה כשטעמה מהקישון ידעתי שזו אהבת אמת, ושכדי לשמור על החברות ובעיקר על כבודי כדאי לי לתת לה ליהנות ממנו לבד. עם הסלט כבר חזרנו למנהגנו, ונברנו זו בסלטה של זו. אני חיסלתי את עגבניות השרי שטבלו ברוטב החמצמץ וחברתי שלתה את גרעיני החמנייה בזה אחר זה.

העניין במאפייה שמתפקדת גם על תקן בית קפה ובשונה ממנו,הוא שבעצם הכל יצא בדיוק עכשיו מהתנור. אי אפשר להתווכח כאן על הטריות, כי ניתן לראות את האופים מטיילים הלוך ושוב מהמטבח כשבידיהם פלטות לוהטות של מאפים שזה עתה נאפו. לכן לא הצלחנו להתאפק והזמנו עוד מנה. יותר נכון, אני החלטתי לקחת מנה ששמה תפס את עיני בתפריט - 'מאפה אורי', על שם בעל המקום. סקרנותי התעוררה ורציתי לראות מה כל כך מיוחד במנה, עד שהחליט לקרוא לה על שמו. האמת היא שלו הייתי צריכה לבחור מנה אחת מכל התפריט, להעלות אותה על נס ולומר שזוהי בחירתי למנה הטובה ביותר במקום - אכן הייתי בוחרת במנה זו. בצק עלים עטף גבינת קממבר, עגבניות שרי וטפנד זיתים, כשמעל כל זה מונחת פרוסת גבינה נוספת. המאפה היה פריך, כמו שרק בצק עלים שזה עתה יצא מהתנור יכול להיות. מיצי עגבניות השרי עדיין היו חמים, ולא הספיקו לנזול ולהרטיב את הבצק, וטעמן התערבל עם טעם טפנד הזיתים. אם בא לכם משהו מיוחד שלא תוכלו למצוא במקומות אחרים - זו המנה שכדאי לכם לבקש.

לסיום מתוק של הארוחה הזמנו עוגות. במקום שבו רוב האוכל מבוסס על גבינות, לא הופתעתי לגלות שעוגת גבינה עם פירורים לא נטבלה בהררי סוכר, כמו ברוב בתי הקפה התל אביבים, ונשארה בה מעט חמיצות גבינתית. מי שלא מתחבר לטעמה של הגבינה יכול לקחת עוגת בראוניז עם אגוזים, עשויה שוקולד מלא ודחוס. לא עוד חיקוי חיוור אלא בראוניז אמיתי. כזה שהשוקולד בו משכר את החושים.

בסיום הארוחה רצנו לקנות מיני מאפים, עוגות ועוגיות הנמכרים במשקל, כדי ששאר דרי הבית לא ירגישו מקופחים. אמנם הם לא תושבי הבועה המצפים למנות מתוחכמות – אבל למה לחסוך מהם את התענוג?

לחמים
החשמונאים 99, תל אביב.
03-5618111