דגים בלי ים

''הלוקוס של דבוש היה איכותי מאד, טעמו מעודן, בשרו הלבן רך אך בשרני. רוטב האיולי נשאר בצד, והדג היה מעולה כשהוזלף בלימון בלבד...''. הדגים של דבוש דגים עודם איכותיים וטעימים, למרות שהמסעדה כבר לא ממוקמת על חוף הים

את חוף דבוש והמסעדה השוכנת בו לא צריך להציג בפני מי שחי על כדור הארץ (עם זום קל על איזור השרון) בחמישים השנים האחרונות. מה שכן דורש הסבר זה מה פתאום עברה המסעדה מהרצליה לרעננה. הסיפור הוא ארוך ומורכב אך סופו הוא פשוט. איש אחד, שפרנסתו, אהבתו וחייו היו כרוכים כולם בים, נאלץ יום אחד לקום, ולעזוב.

אומרים שההצגה חייבת להימשך, לא? דבוש העירונית, אחות לדבוש של הים, קמה בקו התפר בין הרצליה לרעננה, מול הפארק. למסעדה חלל נעים, התקרה מחופה קני במבוק ורשתות דיג. התאורה הרכה בחסות עששיות עתיקות שנמשו מספינות שנטרפו ושקעו למצולות. המסעדה מרווחת מאד וחפה מצפיפות. בלב החלל המרכזי מוצבות סירת קאנו מעץ, הלוחשת סיפורי דייגים בזריחה. למסעדה שני חדרים נפרדים לאירועים, מצוידים במסך ענק ומערכת הגברה, המאפשרים בערב בו אין אירועים, לצפות בגמר של הישרדות, למשל. את הגמר, אגב, דווקא החמצתי, כי הגעתי לדבוש עם סבתי המקסימה חובבת הדגים, שאינה מתעניינת בקורות הכוורן האלוהי מחופית, בעיקר כי אינה דוברת עברית.

לחם חם ופריך שנמשח בשמן זית ושום כתוש הוגש לשולחן עם מבחר סלטים צבעוניים: סלט שומר, סלט סלק, זיתים סורים, טחינה טובה, סלט תירס, סלט עגבניות ובצל סגול חריף מעט, סלט מלפפונים, סלט כרוב עם פרוסות דקיקות של גזר ומלפפונים, סלט בטטות ונבטים, ולא פחות מארבעה סוגים של סלט חצילים - חצילים בטחינה, חצילים בטעם כבד, סלט חצילים רומני, וסלט חצילים מטוגנים מצוין וראוי במיוחד.

למנות הראשונות הזמנו סביצ'ה וקרפצ'יו, שתיהן מדג הדניס. הסביצ'ה הייתה מנה טובה מאד, מרעננת וצבעונית, שהורכבה מקוביות דג בשרניות שנכבשו בלימון, זיתים שחורים, קוביות עגבנייה ופטרוזיליה קצוצה, אשר עורבבו יחד ותובלו בלימון ושמן זית. הקרפצ'יו היה מצוין גם הוא - פרוסות דקות של דג עוטרו בקוביות עגבנייה קטנות, וטבעות דקיקות של פלפל חריף טרי, מלח גס ופלפל שחור גרוס. מיותר לציין שהלחם הממכר המשיך להפציע על שולחננו עד (וגם לאחר) שנוגבה שלולית הרוטב האחרונה.

המלצרית האדיבה והחייכנית שלנו הגישה את המנות העיקריות שהזמנו: שתי מנות של לוקוס בתנור ברוטב איולי. הלוקוס הוא הדג הכי סטייק שאני מכירה. היה עוד מבחר גדול של מנות, אבל כשיש לוקוס – אני מתקשה לוותר עליו. זה של דבוש היה איכותי מאד, טעמו מעודן אך נוכח מאד, בשרו הלבן רך אך בשרני. רוטב האיולי שהוזמן בצד נשאר שם, והדג היה מעולה כשהוזלף בלימון בלבד (אני חייבת להודות שאכלתי עם הדג גם את הקישוט לצלחת שהיה טעים עד מאד – ציור שמן צ'ילי ורוטב סלרי ושום). היה כל כך טוב עד שלמרות גודלו המרשים, הפכתי בו עוד ועוד כדי למצוא פיסת דג שנשכחה. לצד הדגים, הוגשו קוביות תפוחי אדמה שהושחמו למשעי ונזרו במלח גס, שהצטרפו לתענוג הכללי, וסלט ירוק שנשאר מיותם מפאת תפוסה מלאה.

תפוסה מלאה או לא – קינוחים זה סיפור אחר: טארט תפוחים ואגוזים, שהוגש חם עם גלידת וניל אוורירית, ומוס חלבה שזור בשברי אגוזים שהונח על שערות קדאיף, היה טעים מאד, והשתלב מצוין עם רוטב פירות יער אדמדם. הקינוחים הפתיעו במיוחד לאור העובדה שהמסעדה כשרה, וקינוחי פרווה טעימים זו תמיד סיבה טובה להחמיא לשף.

אז זהו, יש מסעדה חדשה לדבוש. את הים הכחול והחול הקריר באצבעות הרגליים לא נשכח, אבל האוכל הטעים עוד פה, וכמה טוב שכך.

דבוש דגים
אחוזה 267, רעננה.
09-7741313