משולחנו של הסולטאן

   טעון בהערצה לאוכל הטורקי באשר הוא, היה נטע גל מאושר לגלות שטיקה, המסעדה הטורקית החדשה בהרצליה פיתוח, עומדת בכל ציפיותיו ואף מתעלה עליהן. ''המטבח ניפק מנות נפלאות שזכו לטיפול מקצועי ומעודן'', הוא דיווח בהתרגשות בסופה של ארוחה משובחת, ''לתפארת האימפריה העות'ומנית לדורותיה''

יש בעולם מקומות בהם לתייר אין צורך לקבל המלצות על מסעדות. כל מקום בו יטה לסעוד את ליבו, בין אם זה כוך בשוק, מסעדת אוטובוסים מוארת בניאונים, או מסעדת יוקרה, יהיה ''בינגו''. טורקיה היא אחד מהם. כמו ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, כך אין אוכל טורקי רע. אקסיומה. ולכן, בשיטוטי ברחובות איסטנבול רק הרהור אחד מעכיר את רוחי: למה לא אוכל לטעום מכל דבר מאכל שרואות עיני ואז להשוות אותו למה שמוגש מעבר לכביש ... אח, מה מאושרת הפרה ... מי ייתנני ארבע קיבות.

עם מטען החוויות והציפיות הזה, הגעתי, ל''טיקה'', מסעדה טורקית חדשה שנפתחה לא מכבר ברח' שנקר בהרצליה פיתוח. הכניסה – כמה נחמד – לא מבשרת בתרועות על הבאות והאלמנטים העיצוביים האוריינטליים לא מעיקים כי אם באים ברמיזה, כמו ה''בדים'' התלויים מעל הבר, פינת ההמתנה, או אריחי הקרמיקה בחדר השירותים. העיצוב יותר ''היי-טקי'' מאשר ''איסטיקללי''.

הפזילה ללקוחות הפוטנציאליים פוסקת באחת עם נטילת התפריט לעיון. נגמר המשחק המקדים. אין ''שניצל לילדים'' ומנות בכאילו. האוכל טורקי אורגינל, החל באפריטיפים על בסיס רקי וכלה בעוגות הסולת הקטנות לקינוח.

עצה למתחילים: לצוות של טיקה מאד חשוב – זאת ראינו וכך למדנו מציתותינו לשולחנות סביב – להסביר וללמד את הקהל את רזי המטבח הטורקי. תנו להם לעשות את עבודתם ולימדו דבר או שניים על המטבח העילי הראשון, כי זאת יש לדעת, כשבצרפת עוד גרו במערות, על שולחנו של הסולטן כבר עלו מטעמים מתובלים באלף ואחד טעמים.

עם רקי על השולחן, התחלנו בלחמעג'ון מן פיצה קטנה עליה בשר טלה קצוץ ברוטב עגבניות, הישר מהתנור – נפלא, סלט עגבניות מצוין ברכז רימונים, בצלי שלוט ברכז רימונים המונחים על מצע יוגורט, שילוב מלבב של מתיקות, חמצמצות, קרירות וחמימות, סלט יוגורט עם חצילים ופיסטוקים מעל, מנה מעולה שלא טעמתי עד היום בשום מקום בטורקיה, ומעל לכל, קובה, שמדהים ממנו לא טעמתי מעודי. לא ניתן לתאר במילים את גווני הגוונים של הטעמים והניחוחות הפורצים מהכיסון בנגיסה הראשונה של הציפוי הדקיק והפריך.

למנות עיקריות החלטנו לערוך מבחן למטבח ולהזמין את הקלאסיקה: מנת קבאב אדנה ומנת ''דונר'' על בסיס של קוביות לחם טורקי, יוגורט ורוטב עגבניות סמיך. הדונר, הוא אביה הרוחני של השווארמה, והאמינו לי, הקשר בין השניים רופף ביותר וגם זה בלשון המעטה. המטבח עמד בכבוד במשימה וניפק מנות נפלאות שאף זכו לשדרוג ולעידון מסוים שניכר בכל מרכיבי המנה: בטחינת הבשר, בתיבול העדין של המרכיבים השונים, באופן ההגשה על צלחת לוהטת, ובקיצור, לתפארת המטבח הטורקי לדורותיו.

לסיום הארוחה אמליץ על הגרסה של ''טיקה'' לכנאפה, מנה אישית (שתספיק, כמובן לשניים) מעודנת ורבת טעמים ועל התה הטורקי בעל הניחוחות הנפלאים, המוגש בכוס רבת קימורים, כמו שצריך.

טיקה
שנקר 11, הרצליה
טלפון: 09-9728191